"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מערכת החינוך: לשמור על האיכות

מערכת החינוך: לשמור על האיכות

פרופ' ציפי ליבמן
, עודכן

בשנים האחרונות משקיע משרד החינוך יותר ויותר משאבים במטרה למשוך כוח אדם איכותי. לסטודנטים בעלי נתונים גבוהים במיוחד מוצעות תוכניות הכשרה מיוחדות, דוגמת תוכניות למצוינים, תוכניות הסבת אקדמאים מואצות ועוד, עם שורת הטבות, מלגות ותנאי תעסוקה נוחים יותר. ואולם על אף הביקוש הגובר לתוכניות אלו, שיעור לא מבוטל מהבוגרים נושר מהמערכת כעבור כמה שנים - עובדה המחייבת לחשוב לא רק על האופן שבו מושכים כוח אדם איכותי יותר, אלא גם בדרכים לשמור עליו.

ממחקר ארצי שהובלתי בנושא השתלבותם של בוגרי התוכניות למצוינים במכללות להוראה בהשוואה לבוגרים ה"רגילים", עולה כי בדומה לארצות רבות, 40 אחוזים נושרים מהמערכת כעבור 8-6 שנים, וזאת מקרב בוגרי שני המסלולים. ממצא מעניין יותר קשור בסיבות לנשירה: מקרב בוגרי התוכניות למצוינים בלטו בעיקר טענות הקשורות לתנאי השכר, לאילוצי מערכת החינוך בכלל ולתנאים בתוך בית הספר (כל מה שקורה מחוץ לכיתה). דווקא העבודה עם התלמידים היתה מבחינתם נקודת אור. לעומתם, בוגרי התוכניות הרגילות "מאשימים" בעיקר את העבודה מול התלמידים כמניע לעזיבה.

אחד ההסברים האפשריים לממצאים אלו נעוץ, לדעתי, במניעים לבחירה במקצוע ההוראה. לבוגרי התוכניות למצוינים היו אלטרנטיבות רבות, אך הם בחרו במקצוע ההוראה, בדרך כלל מטעמי שליחות ורצון לשנות ולתרום למערכת החינוך, ועל כן התקשורת עם התלמידים היתה בבחינת נקודת האור שלהם במקצוע. מה שפגע וחיבל בהתמסרות שלהם היה כל מה שמתרחש מחוץ ומסביב לכיתה, ולא בתוכה: העבודה מול גורמי מערכת החינוך ובית הספר, היעדר האוטונומיה, העומס הביורוקרטי ותחושת חוסר האמון בהם ובמקצועיותם - כל אלו העיבו על תהליך הקליטה שלהם ועל שביעות רצונם. לעומתם, רבים מבוגרי התוכניות הרגילות הגיעו למערכת החינוך מסיבות מגוונות, וחלק ניכר מהם ראה בהוראה רק עוד שלב בקריירה. לפיכך דווקא עצם ההוראה עצמה ונטל התלמידים ומה שקורה בתוך הכיתה, הם שהקשו עליהם.

על משרד החינוך להפנים כי כוח האדם האיכותי, שהוא עמל כל כך כדי להביאו, יישאר בה רק אם ייעשה מאמץ כן לקלוט את המורים הללו באופן מקצועי ולהעצים אותם בתוך בתי הספר. לא יעלה על הדעת שמורה חדש יקבל את הכיתה הכי "מופרעת" בשכבה, רק כי אין שום מורה אחר שמוכן לקבלה, או שעל מורה יוטל להכין כיתה לבגרות כבר בשנתו הראשונה. גם המורה האיכותי והאידיאולוגי ביותר יתקשה במשימה כבר בשנתו הראשונה בהוראה. יש להפוך כל מורה למקצוען אוטונומי עם יכולת לקבל החלטות. במצב העניינים כיום, המורים נמצאים בתחושת חוסר אמון ומעקב תמידי, והם נדרשים לתת דין וחשבון על כל צעד ולמלא אינספור דו"חות, מה שפוגע, כמובן, ברמת המוטיבציה ובשביעות רצונם.

הכותבת היא נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...