"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התמודדות נכונה ברגישות ובנחישות

,עודכן

מדינת ישראל היא דמוקרטיה מפוארת - גם אם בשמאל הקיצוני חושבים אחרת. ערכי הדמוקרטיה והשמירה על זכויות האדם בישראל יכולים לשמש דוגמה למדינות רבות בעולם כולו. לצד זאת, כמו כל דמוקרטיה בריאה, גם זכותה הבסיסית ביותר של הדמוקרטיה הישראלית היא להגן על עצמה. בעצם, זוהי חובתה.

במשך כמעט עשור שלם נמנעו רשויות המדינה מהתמודדות אמיתית עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית ששטפה את ישראל מכיוון מדינות שונות באפריקה - דרך מצרים ומדבר סיני, היישר אל מרכזי הערים שלנו. 100 אלף מסתננים בלתי חוקיים הפכו מיום ליום לפצצת זמן חברתית מתקתקת, ומי שלא מבין זאת או חושב שמדובר בתיאור מוגזם, כנראה לא ביקר לאחרונה בדרום תל אביב, בערד, באילת ובערים נוספות בישראל שחיות בכיבוש של ממש.

ההסתננות לישראל היא בעיה חברתית בוערת לא משום שהמסתננים אינם בני אדם, וודאי שלא מטעמים גזעניים - אלא משום שהמסתננים הפכו את חייהם של מאות אלפי ישראלים, בעיקר אלה המתגוררים בשכונות החלשות יותר, לבלתי נסבלים: באזורים מסוימים אזרחי ישראל לא יוצאים מבתיהם אחרי שעות החשיכה, לא יכולים ללכת בשבת לבית הכנסת ולכבד את השבת כפי שהיו רוצים, שלא לדבר על מקומות העבודה שעליהם הסתערו המסתננים - על חשבונן של השכבות החלשות ביותר.

תופעת ההסתננות אינה ייחודית למדינת ישראל. מדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה, מתמודדות גם הן עם שטף של מסתנני עבודה בלתי חוקיים. אם שמים לרגע בצד את הפופוליזם ובוחנים ברצינות את דרכי ההתמודדות של הדמוקרטיות המערביות עם מצבים דומים, אפשר לומר בבירור שישראל ניגשת לפתרון הסוגיה בצורה הכי ראויה, מוסרית ואנושית, במסגרת הגבלות משפטיות מחמירות, בשקיפות מלאה וברוח החלטת בג"ץ בנושא.

החוק החדש, שעבר השבוע בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, לא יפתור לבדו את תופעת ההסתננות הבלתי חוקית. הוא חלק ממכלול של אמצעים שדרכם מבקשת המדינה להתמודד ברצינות, ביסודיות ובאנושיות עם המצב שנוצר. הגדר בגבול מצרים כבר הצליחה להוריד את מספר המסתננים לאפס. כעת נדרשת ישראל להתמודד עם כ־100 אלף מסתננים ששוהים בתחומה בניגוד לחוק.

ההשמצות הפבלוביות, ההשוואות למדינות חשוכות, הצעקות וההפגנות שבהן מאשימים מנהיגי השמאל הקיצוני את מדינת ישראל בגזענות, הן בגדר הוצאת דיבתה של ישראל בעולם. טיפולה של ישראל במסתננים הבלתי חוקיים נעשית ברגישות מרבית, ותוך כדי התחשבות בכל פרמטר של שמירה על זכויות האדם.

ממשלת ישראל תמשיך לפעול בנחישות הנדרשת כדי להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית, תוך כדי כיבוד זכויות האדם ועמידה על זכויותיהם של אזרחיה.

הכותב הוא ח"כ מטעם הליכוד ביתנו וסגן שר במשרד ראש הממשלה

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר אקוניס

הכותב הוא הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק

כדאילהכיר