הספינים, אוי הספינים. כל אדם רשאי להחזיק בדעתו, כל אוהד ותפיסת עולמו. הבעיה היא כאשר נוצרת סינרגיה בין אוהדים פנאטים לבין אנשי המקצוע והם אלה שאמורים לתווך עבורנו את המציאות.
שימו לב במה מתעסקים העיתונים גם יומיים אחרי המשחק: בגילויי השמחה של ערן זהבי ובהפועל ת"א שמרוצה מהיכולת בדרבי - "עשינו בית ספר למכבי; היינו צריכים להוביל בשני שערים; השופט לירן ליאני גנב לנו את המשחק".
מדהים. ואין עורך אחראי שמבדיל בין עיקר לטפל, בין הזיה למציאות.
הפועל אכן הגיעה בתחילת המשחק, ובתחילת המשחק בלבד, לשני מצבים טובים אבל נתקלה בשוער מצוין. זה חלק אינטגרלי מהמשחק. זה כדורגל. אם כל הזדמנות היתה חייבת להסתיים בשער, מראש היו מוותרים על תפקיד השוער. אבל בכדורגל יש שוער וזה של מכבי היה אפילו לא רע.
אם אדם כלשהו פגע בהפועל זה חואן פבלו. ומשלמים לו בדיוק בשביל זה.
אז במקום לשאול את עצמם: למה ורמוט שעולה כמה מאות אלפי שקלים בעונה מבקיע רק שער בודד בסיבוב שלם? למה דאמרי צריך לקרוא בכל יום שמחפשים לו קבוצה? ועל מי לעזאזל מאיימים עם שון מלכה? הם בוחרים כרגיל באופציה ד' - להתבכיין על מר גורלם.
ליאני לקח לי וזהבי שתה לי. כמו ילדים, בורחים מאחריות ונמנעים מלהתמודד עם הדרך החובבנית שבה מתנהל המועדון שלהם. אלא שעד כאן זו בעיה שלהם. ושלהם בלבד.
אבל כאשר הטון שלהם הוא זה שגם מכתיב את הטון במדיה, זאת נהיית הבעיה של כולנו. כי אז גם כאשר בערוץ הספורט כבר מתעדים את הקללות הדוחות מהיציע כלפי זהבי, עדיין בשאלות ובדגשים הם מתייחסים אליו כאל עבריין ובהיפוך מכוון בין עיקר לטפל הם פוגעים במשחק שכולנו אוהבים. המסר שיוצא הוא שהבעיה היא זהבי ועל רגישות האוהדים יש להגן.
אז הפועל הפסידה בדרבי. כן, בעוד אחד. שיורידו את הראש, ילכו להתאמן ויחזרו טובים יותר בפעם הבאה. ובינתיים, ספרו לי עוד על הכלב המצחיק הזה שלהם שקופץ בדרבי בכל פעם שהפועל מנצחת.