"קנאת סופרים תרבה חוכמה", דרשו חז"ל, שהאמינו בתמימותם כי התחרות עשויה להוביל לקנאה חיובית שתרבה את היצירתיות, את התפוקה ואת התעוזה של כותבים. חכמינו, שבזמנם עדיין לא הומצאו המילים ריכוזיות או שתדלנות, לא העלו על דעתם כי ברית של קנאה שלילית בין סופרינו המבוססים לבין תאוות הכוח וכושר ההמצאה של מחוקקינו, תוליד חוק בעל שם אורווליאני - החוק להגנה על הספרות והסופרים, שמטרתו אינה להגן אלא לחסל את המתחרים הצעירים.
הספר המודפס נמצא בסיכון. שינויים תרבותיים, מסחריים וטכנולוגיים הובילו לכריתת מדפים שלמים מחנויות הספרים: האנציקלופדיות, האטלסים, הלקסיקונים, חלק מספרי העיון, המגזינים ושאר פריטים כמעט נעלמו מן השטח. גם חנויות מקוונות, כגון אמזון, נעצו את שיניהן עמוק בצווארן של חנויות הספרים. באופק, מבטיח ומאיים, אורב הספר האלקטרוני, שאיש עדיין לא הצליח לפענח את עתידו. התפתחויות אלו הובילו את רשתות הספרים לפעול במרץ להתמודד עם השינויים, ובישראל, בהיעדר רגולציה כבדה בענף ההוצאה לאור, הן אף נחלו הצלחה רבתי: ההנחות המפליגות והמבצעים הרבים הצליחו לבלום את המגמה ולשמר את הספר העברי בריא ופורח.
החוק החדש אוסר מתן הנחות על ספרים חדשים ב־18 החודשים הראשונים אחרי צאתם לאור. בכך יחוסל הכלי העיקרי שבחגורתם של רשתות הספרים והמו"לים כדי להתמודד עם השינויים הגלובליים בעולם הספר, ואשד היצירה הישראלית יהפוך לקילוח דק. בהיעדר מבצעים היכולים לקדם ספרים חדשים, חדשניים, נועזים ובלתי מוכרים, ינהגו הוצאות הספרים בהיגיון ויתמקדו בטייקונים הספרותיים - סופרים רבי מכר ובעלי שם, שאין צורך להשקיע זמן, מאמץ ומבצעים במכירת ספריהם.
את החוק החדש אפשר לכנות, לפיכך, החוק להגנה על טייקונים בספרות או להגברת הריכוזיות בספרות. הנפגעים העיקריים יהיו החלשים: הסופרים הצעירים, שתמחור יצירתי ונמוך הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו הם יכולים לקנות לעצמם שם. נכון, יש ביניהם רבים שמוטב היה אילו לא התחילו כלל, אך כבכל תחום שבעולם, הפגיעה לא תבחין בין טובים לרעים: גם סופרים מתחילים שהיו יכולים לצמוח לעץ ספרותי מפואר לא יזכו לסיכוי.
עולם הספרות הישראלי עומד בפני התכווצות ויש לו תמיכה עובדתית נרחבת. פרופ' חיים פרשטמן, שנבחר על ידי ועדת פלד כדי לחוות את דעתו על החוק ועל השלכותיו האפשריות, מצא כי מדינות אירופיות שהטילו מגבלות על תמחור ספרים הוציאו 1.7-0.8 כותרים בשנה ל־1,000 נפש, בשעה שמדינות שלא הטילו מגבלות כאלו הוציאו 5.8-1.14 ספרים ל־1,000 נפש. במילים אחרות - מספר הספרים החדשים עלול לצנוח בכ־50 אחוז בממוצע. עולם שלם של ספרות ייעלם, וכתביהם של סופרינו העתידיים הגדולים ימשיכו להעלות אבק במגירה.
הכותב הוא מו"ל ויוזם המחאה "יום הזיכרון לספרות העברית"