לאחרונה, בעקבות עוד מקרה של פיצוץ מטען בלב רחוב הומה אדם, בישר השר לביטחון הפנים, השר יצחק אהרונוביץ', על רצונו לקדם את השימוש במעצר המנהלי של מי שחשוד בפלילים והוא איום לציבור. הצעתו של השר הפכה עוד יותר רלוונטית לאחר החיסול בלב תל אביב בסוף השבוע, והתחושה כי במסגרת המלחמה בין משפחות הפשע "לא סופרים" את האזרח הקטן.
מעצר מנהלי מתאפיין, בעיקר, במעצרו של אדם ובשלילת חירותו, זאת בטרם הועמד למשפט, בלי שהורשע בביצוע העבירה, ואף בטרם הוכחה אשמתו בראיות כשרות לפי דין. בישראל הסמכות להורות על מעצר מנהלי מעוגנת בחוק, אולם בעיקר בתחום הביטחוני. ברור כי שינוי מושא המעצר המנהלי, כדי שיכלול כעת גם מי שהוא חשוד בפלילים, יהיה כרוך בשינוי בחקיקה הקיימת כך שתעניק סמכויות דומות לגורמים הרלוונטיים האמונים על מערכת אכיפת הדין הפלילי. לכאורה מדובר במהלך מרחיק לכת, אולם בבחינה מדוקדקת ומהותית אפשר להיווכח כי מדובר בצעד מתבקש, וזאת משני טעמים.
הטעם הראשון הוא זה המהותי: כאשר מבקשים להבין את הרציונל הטמון במעצר המנהלי, יש לחדד כי הקריטריון המכריע הוא ביטחון המדינה ואיום על שלום הציבור. בעבר נהג להפריד מעין קו דמיוני בין מי שהם אויבים מן החוץ לבין מי שהם עבריינים מן הבית. בהקשר אחרון זה אנו עדים כיום לגל של פעולות, שההבדל בינן לבין אותן פעולות איבה ידועות לשמצה הוא, על פניו, זהות המבצע. ובכן, גל "החיסולים" מהעת האחרונה, המסכן גם הוא חפים מפשע, הפך את השאלה אם מדובר באירוע על רקע פלילי או לאומני לסמנטית בלבד. לכן, על פניו, מוצדק להשתמש בתרופה משפטית הדומה, עם כל הצער שבכך, לזו שנעשה בה שימוש לגבי פעולות על רקע לאומני.
הטעם השני הוא משפטי: אין ספק שכל סמכות לגבי מעצר מנהלי־פלילי - היה ראוי כי תחוקק לנוכח האמור בחוקי היסוד של מדינת ישראל. עם זאת, יש להבחין בין השאלה הנכבדה אם חוקי היסוד מתירים חקיקה שכזו, לבין השאלה כיצד יש להפעיל חקיקה שכזו בראי חוקי היסוד. כך, לדוגמה, ברור שאם תחוקק סמכות מעצר מנהלי־פלילי, הרי זו צריכה להיות מופעלת בצורה מידתית, במקרים נדירים וחריגים, כאשר יש ראיות מנהליות בעלות משקל שהסכנה היא מיידית, ושאין אמצעי חלופי שפגיעתו פחותה להתמודד עם אותה סכנה, וגם כאשר עסקינן בחשוד שהורשע בפשעים הרלוונטיים למעצר המתבקש.
אכן מעצר מנהלי־פלילי הוא בגדר מוצא אחרון. על כן נדמה שלא יהיה כל חולק, וזאת לנוכח פגיעתו בזכויות יסוד בסיסיות במשפט פלילי. עם זאת, ייתכן שלנוכח המציאות החדשה הקיימת מעצר זה הוא בגדר הרע במיעוטו, ויש למצוא את המסלול המשפטי הנכון שמצד אחד יגן על הציבור החף מפשע - ומנגד יפגע רק בצורה מידתית בזכויות הנאשמים.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
