פתרון לא יכול לבוא מתוך כפייה

זה ארבע שנים, מאז נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל מינהלת השירות האזרחי־לאומי, אני עוסק בהיבטים השונים של השירות בכל פסיפס המגזרים של החברה: המגזר הציוני־דתי, מגזר המיעוטים, המגזר החרדי, נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות, ועוד. לקראת ההצבעות לאישור החוק החדש להגברת השוויון בנטל, אני מבקש להאיר ולהעיר כמה נקודות למחשבה אשר למדתי מניסיוני ומתפקידי בתחום: 

שינוי אמיתי ועמוק הוא תהליך הדורש זמן וסבלנות. השירות האזרחי לחרדים, במסגרת חוק טל, החל ב־2007. מאפס מתנדבים הגענו היום, מארס 2014, ליותר מ־5,600 חרדים המתנדבים כעת או שסיימו את שירותם. שינוי זה לא נעשה ביום אחד - זהו תהליך ארוך ומורכב.

חלק גדול מהצלחת התהליך נזקף לזכות העובדה שהשירות, עד כה, היה בהתנדבות ולא בכפייה. על פי חוק טל, בפני הצעיר החרדי עמדה הברירה להמשיך ללמוד בישיבה, או להתגייס לשירות האזרחי/צבא. כעת מצב זה עומד להשתנות. על פי החוק החדש, יוטלו סנקציות כאלה או אחרות על החרדים שלא יתגייסו. מניסיוני, שינוי אמיתי ניתן לעשות רק באמצעות הידברות, ולא בכפייה. במאות שיחות שקיימתי בשנים האחרונות עם רבנים ועם אברכים בחברה החרדית, שמעתי כי שוררת הבנה עמוקה בנוגע לשינויים המתרחשים בחברה החרדית, ויש הסכמה על חשיבותו של השירות האזרחי והנשיאה בנטל בהקשר זה. אני חושש כי הכיוון המסתמן כעת מול המגזר החרדי הוא של עימות והתנגשות, ולא של הידברות ושיתוף פעולה, ולדבר זה עשויות להיות השלכות על שילובם של החרדים ועל תרומתם במסלולים השונים של השירות, הצבאי והאזרחי. 

החרדים הגיעו באלפיהם לשירות האזרחי בשנים האחרונות בגלל שילוב של כמה גורמים: רצונם לתרום לחברה ולמדינה, הרצון להשתלב בעתיד בחברה ובמעגל התעסוקה תוך כדי יציאה ממעגל העוני והקצבאות, קבלת ההטבות בתום השירות ועוד. במקביל, אנו עושים את ההחלטה אם להצטרף לשירות או לא קלה יותר בעבור המשרת החרדי, שכן אנו מוודאים כי סביבת השירות תהיה ידידותית למתנדב וכי יישמרו כללי הצניעות והכשרות המתחייבים. אחד החששות מהגיוס לצבא הוא של טשטוש הזהות החרדית ו"היטמעות" בחברה הישראלית. מינהלת השירות האזרחי־לאומי דואגת לאפשר למתנדבים החרדים לשמור על מנהגיהם ועל אמונתם, וראוי כי גם כל מסגרות הצבא המוצעות לחרדים ילכו בדרך זו.

השירות האזרחי הוא מקפצה להשתלבות הצעירים בלימודים גבוהים ובתעסוקה, ומפתח ליציאה ממעגל העוני והנזקקות. הוא מאפשר לאוכלוסייה החרדית לקבל אחריות על עתידה ולהפוך לאזרחים משכילים ותורמים לחברה הישראלית, ומגביר את תחושת ההזדהות שלהם עם המדינה. 

כפי שפתחתי, גם אסיים: קל להכריז על "מהפכה" ולגרום לגיוס בכפייה של עשרות אלפי החרדים. אך עלינו לשאול את עצמנו אם, במקרה כזה, אם שכרנו לא ייצא בהפסדנו. מניסיוני כגורם המקצועי, אני מאמין שעל השירות האזרחי להמשיך להיות פתרון מוצלח וראוי, ולשם כך חיוני להמשיך לחזק את המפעל החשוב הזה, בהסכמה ובהבנות ולא בכפייה. 

הכותב הוא מנכ"ל מינהלת השירות האזרחי־לאומי, חבר בוועדת שקד

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!