"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עוד סבב, עוד אחיזת עיניים

עוד סבב, עוד אחיזת עיניים

דר אמילי לנדאו
, עודכן

כאשר עיני העולם כולו נשואות עדיין אל עבר המשבר המתמשך בחצי האי קרים, קשה היה השבוע לדלות מידע לגבי סבב השיחות השני בין מדינות ה־P5+1 לבין איראן על הסכם כולל בסוגיה הגרעינית. אם היו דיווחים, לרוב הם התמקדו בשאלה אם המשבר בקרים ישפיע לרעה על התנהלותה של רוסיה בתוך קבוצת ה־P5+1. אבל בכל הקשור לתכנים, מעט דווח - מעבר לעובדה ששני נושאים עמדו במרכז הדיונים: דרגת העשרת האורנים באיראן, והמתקן באראק - שאם יופעל במתכונת הנוכחית, איראן תוכל להפיק ממנו פלוטוניום לנשק גרעיני.

על אף ההתעניינות המעטה, הסוגיות העומדות על הפרק ואשר חייבות לקבל מענה במסגרת הסכם כולל עם איראן הן כבדות ביותר, והמרחק בין הצדדים עדיין רב. למרות הנרטיב שיוצא מהממשל האמריקני, ולפיו איראן מקיימת את תנאי הסכם הביניים אשר עצרו את התוכנית ואפילו נסוגה לאחור, המציאות מורכבת הרבה יותר.

איראן למעשה דאגה לכך שהסכם הביניים לא ישלול ממנה את המשך קיום יכולת ה"פריצה" לנשק גרעיני. את נושא ההעשרה לרמה של 20 אחוזים איראן הרי המציאה כדי שיהיה בידה קלף מיקוח בעת הצורך. וכאשר הצליחה לתמרן את הקהילה הבינלאומית להסכים איתה שהסכם הביניים אינו אוסר מפורשות את המשך המחקר ופיתוח דורות חדשים ומתקדמים של צנטריפוגות, ידעה איראן שאין לה מה לדאוג.

איראן ממשיכה להחזיק במלאי עצום של אורניום מועשר לדרגה של חמישה אחוזים, וכשבבוא העת תרצה להעשיר אותו לדרגה הגבוהה הנחוצה לנשק גרעיני, הצנטריפוגות המתקדמות יאפשרו לה לעשות כן בזמן קצר. כלומר, כאשר תהיה מצוידת בצנטריפוגות המסתובבות במהירויות גבוהות בהרבה מאלה שיש בידה כיום, עניין ההעשרה לרמה של 20 אחוזים בכל מקרה יאבד ממשמעותו.

מה שאיפשר לאיראן לתמרן את הקהילה הבינלאומית בנושא הצנטריפוגות המתקדמות הם הניסוחים הלא חד־משמעיים שמופיעים בהסכם הביניים, אלו שאיפשרו לצדדים להגיע להסכם מלכתחילה אף שלא היתה הסכמה ביניהם. אבל ניסוח שאינו חד־משמעי ינוצל לרוב על ידי איראן כדי לקדם את הפרשנות הנוחה לה. אחד הדיווחים על השיחות הנוכחיות מעלה את החשש שקבוצת

ה־P5+1 חושפת עצמה שוב לאותה מלכודת, והפעם מדובר במתקן באראק.

אחת הדרכים לנטרל את הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בהפעלת הכור באראק היא לשנות את המפרט הטכני של המתקן. אבל איראן כמובן עשויה להתנגד לכך. אחד הדיפלומטים המעורבים בתהליך מצוטט באומרו שיידרש "הינדוס לשוני" כדי להסתיר שינויים במתקן שמקטינים את בעיות התפוצה. הינדוס לשוני? ראו הוזהרתם - זה עלול לחזור כבומרנג.

מי שמוטרד מאוד ממה שקורה בשיחות הוא הקונגרס האמריקני. מכתב חריף בחתימת 83 סנאטורים נשלח השבוע לאובאמה. המחוקקים האמריקנים מזהירים שיש להעביר מסר חד־משמעי לאיראן, שאם תדחה את המו"מ ותמשיך בתוכנית הצבאית היא תיחשף לסנקציות נוספות, "דרמטיות" בהרבה. למרות ניסיונות קודמים של הממשל לסמן אנשי קונגרס התומכים בהמשך הלחץ על איראן כ"מחרחרי מלחמה", כל כוונתם של אותם מחוקקים היא לשפר את יכולת הקהילה הבינלאומית לשאת ולתת באפקטיביות עם איראן. כדאי מאוד לממשל להקשיב.

הכותבת היא ראש פרויקט בקרת נשק,המכון למחקרי ביטחון לאומיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...