"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קיר של שנאה במסווה הפייסבוק

קיר של שנאה במסווה הפייסבוק

אברהם פוקסמן
, עודכן

בשנים האחרונות פייסבוק וחברות בולטות נוספות בתחום המדיה החברתית מתמודדות עם קושי של ממש: נקיטת התגובה ההולמת כאשר הפלטפורמות האינטרנטיות הפופולריות מנוצלות לרעה על ידי קיצונים וגזענים כדי להפיץ מסרים רוויי שנאה, לרבות הכחשת שואה ואנטישמיות.

חלק ניכר מן הבעיה מקורו בקושי להגדיר מהם "דברי שטנה" (Hate speech) ומהם הרכיבים השונים שמאפיינים את המונח. כפי שמצוין במסגרת אמות המידה הקהילתיות של פייסבוק עצמה, למשתמשים בהחלט עומדת הזכות לפרסם "מידע שיסודו בבורות ומידע לא נכון ביחס לאנשים ואירועים" בדפיהם האישיים. עם זאת, כל תוכן שהוא מתקפה על בני אדם אחרים בהתבסס על גזע, מוצא אתני ולאומי, דת או רכיב אחר כלשהו שאינו ניתן לשינוי - הוא הפרה של אמות המידה.

בבואה ליישם אמות מידה אלו, פייסבוק בחרה שלא להסיר דפים בעלי תוכן של הכחשת שואה, שאינם כוללים מתקפות ישירות מן הסוג המתואר. תגובתנו לכך היתה שדפים שעניינם הכחשת שואה בלתי קבילים, שכן הם צורה ארסית במיוחד של אנטישמיות ומתקפה בלתי ישירה על יהודים.

אנו סבורים שהדברים האמורים נכונים גם ביחס לדף המכונה "פולחן הרצח היהודי", המציג כתבות וסוגי מידע אחרים המקימים לתחייה את ההאשמה העתיקה והמופרכת, שלפיה היהודים רוצחים ילדים נוצרים כדי להשתמש בדמם למטרות פולחן. מבחינתנו, האדם שיצר את הדף הזה מקדם רעיונות אנטישמיים. אלא שפייסבוק הודיעה כי דף זה, כמו דומיו לפניו, אינו מפר את אמות המידה.

אנו מכירים בכך שהאינטרנט והמדיה החברתית מצליחים כל כך מכיוון שהם מספקים במה אולטימטיבית להחלפת רעיונות בקנה מידה גלובלי. עם זאת, מן הראוי שלא יהפכו לבמות של שנאה ושטנה. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בחברות דוגמת פייסבוק, המנהלות קהילות וירטואליות שבהן "מתקהלים" אנשים צעירים, אשר ברשותן רשימת כללים קיימת שמטרתה למנוע מתקפות המבוססות על סטריאוטיפים ובריונות אינטרנטית. אפילו יבחרו פייסבוק ודומותיה לפרש את המושג "דברי שטנה" באופן צר, מן הראוי שתהיה להן מדיניות המאפשרת הפעלת שיקול דעת במקרים חריגים.

עלילת הדם היא האשמה שקרית בת דורות רבים. מקורו של המיתוס בימי הביניים, והוא שרד חרף התנערות חד־משמעית מצד היהודים והתכחשויות רשמיות מצד הכנסייה הקתולית ורשויות חילוניות שונות. עלילת הדם העתיקה מופיעה כעת בלבוש חדש גם בעולם הערבי, כאשר תוכניות טלוויזיה מסוימות עושות בה שימוש כקו עלילתי, כמו גם ציירי קריקטורות.

האשמת היהודים ברצח למטרות פולחן היא חמורה בהרבה מהטחת שמות וכינויים שונים. בעבר הוביל הדבר למעשי אלימות המוניים ולפוגרומים, ולא אחת אף להכחדה של קהילות שלמות.

אנו משוכנעים שאין בדעתה של פייסבוק לשלוח מסר של חוסר רגישות כלפי הנזק האדיר שעלילת הדם גרמה לאורך ההיסטוריה היהודית. הדרך להבהיר זאת תהיה הפעלת שיקול הדעת, שללא ספק עומד לרשותה - והסרתו של הדף.

הכותב הוא המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...