"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שלושה דורות להגנה על המדינה

שלושה דורות להגנה על המדינה

איציק יעקובי
, עודכן

כניצול שואה בן 85 הרגשתי מחויבות פנימית לפנות במסר ישיר אל החיילים המשרתים בחזית ואל משפחותיהם ולחזק אותם. נכון, הצביעות של העולם המערבי נוכח המאבק בין ישראל לחמאס "אוכלת לי את הלב", אבל אני מאמין בחוזקה של ישראל, כפי שהאמנתי תמיד.

בתור נער שרדתי את הסלקציה של מנגלה בבירקנאו ואת צעדת המוות. הלכתי לצידו של סבי באותה צעדה, אך בן דודי צעק לי ללכת ימינה; הייתי בלונדיני יפה, ומנגלה החליט להשאיר אותי בחיים. בישראל נלחמתי במלחמת השחרור ונפצעתי במערכה על נגבה. בתקופה האחרונה לא יכולתי שלא לחשוב על החיילים שלנו בעזה, שנלחמים בחום של 40 מעלות בתוך נגמ"ש או סמוך למנהרות.

כשנפצעתי במלחמה ושכבתי תקופה ארוכה בהדסה ועיניי חבושות, לא היה מי שאפילו ישאל אותי מה שלומי או יגיד לי בוקר טוב. המדינה כולה היתה אז 600 אלף איש. היום יש מערכת קהילתית שלא היתה אז, מערכת של תמיכה, וכשאני רואה את ההמונים המגיעים לבתי החולים לחזק את הפצועים ואת הילדים ששולחים ברכות וחבילות, זה מסב לי נחת רבה.

אני נכה צה"ל ונכה רדיפות הנאצים, השואה נוכחת אצלי בכל שנייה של מחשבה ובעיקר בחלומות. אך בניגוד לאלה שחיים בצילה של השואה, אני כל הזמן דוגל בסיסמה - "שנית מצדה לא תיפול", או כפי שבני בארה"ב מנסח זאת

- Never again, לעולם לא עוד.

לא חוויתי בזמן אמת את האבל על משפחתי שנספתה בשואה כי לא הייתי לידם ולא קברתי אותם. בכלל, מ־1944 אני לא בוכה, אין לי דמעות, אבל אני מזדהה הזדהות מוחלטת עם המשפחות השכולות ומרגיש בלב ובוכה בלב. בשואה גם לא זכינו ליישם את האימרה "שילמנו לאויבינו כגמולם", ואולי העובדה שהיום זה אפשרי עשויה לרכך במעט את המכה, כשהמשפחות יודעות על מה נלחמו הילדים ועל מה נפלו ונפצעו.

נכדתי בת ה־20 אלה (ללה, כפי שאנחנו מכנים אותה) שמרה עלי בחודש האחרון בדרום. זה קצת עצוב וקצת מצחיק, תחושה שלא קל לעכל אותה - אך אני גאה בה. הבן שלי היה לוחם בצנחנים ואחר כך מ"פ בגבעתי. כבר שלושה דורות משרתים בצה"ל ומגינים על המדינה שלנו. אני מקווה מאוד שהנכד הקטן שלי לא יצטרך לעבור את החוויה הנוראה הזו של לחימה.

ברור כשמש שאנחנו ננצח, אבל במאזן הכולל זה עלה בהרבה קורבנות וכואב מאוד. נקווה שהפעם חמאס ילמד לקח, כי בסך הכל אנחנו מבקשים לחיות בשקט. אני מאמץ את ידם של הלוחמים ומאחל שכולם ישובו הביתה במהרה ובשלום.

הובא לדפוס בסיוע הקרן לרווחת ניצולי השואה, הפועלת מאז תחילת מבצע צוק איתן ואחריו כדי לסייע לכלל ציבור הניצולים בארץ בכלל ובדרום בפרט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...