"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לקראת סליחות: להתחרט - בכל יום בשנה

לקראת סליחות: להתחרט - בכל יום בשנה

יצחק מזרחי
, עודכן

יש מי שחודש אלול והמשכו הישיר ביום הכיפורים הם עבורו שעון מעורר לבקשת סליחה ולהבעת חרטה. אלא שלפי התורה, לא כולם ייהנו ממחילה. מה שנתפס בעיני היהדות כחטא או עוול בכוונה תחילה אינו בר כפרה, וחודש הסליחות ויום הכיפורים לא נותנים לנו היתר לחטוא. ניקיון כפיים ונפש, שיח מיטיב ולשון נקייה בין בריות נדרשים כל השנה.

אין סניגוריה אלוהית לפשע בכוונה תחילה. צריך לזכור שלפי חוקי האנושיות בכלל וחוקי ההלכה בפרט, הזדון לא נסלח. אין עליו כפרה לא מול עצמך ולא מול היקום. אם חטאנו ואנו מבקשים להתחרט בכוונה מלאה על מעשינו, היהדות גורסת שעלינו ליזום פיצוי ככל שיידרש מול הנפגע ולהכיר במעשינו בדרך של עינוי הנפש, כפי שמתבטא בתורה במסר "ועיניתם את נפשותיכם".

הכוונה להכרה מלאה במעשים, כשהעינוי הוא בצער החרטה, בכאב הלב ובלחץ בחזה שחשים ברגע הצטערות אמיתי וכן. התשובה לא תימצא לנו רק בעינויי הגוף שהמסורת שלנו מציעה כאינטרפרטציה לחזרה בתשובה מלאה ביום הקדוש הזה ובימי התשובה הקודמים לו. הצום לא יפטור אותנו מההתמודדות עם מעשינו, כי לא די במעשה נקודתי ביום מוגדר. הצום לא יפלס את דרך המילוט מהתמודדות ומלקיחת אחריות על הפגיעה שפגענו. עשייה במחשבה תחילה והתמודדות בכל יום במשך השנה הן החרטה וההכרה האמיתית.

את עוצמת התפילה המדויקת, המייצרת חרטה מכוננת, נלד מתוכנו. היא אינה דורשת תיווך בצורת מושב יקר בבית כנסת ביום כיפור או עלייה לתורה, פתיחת ההיכל ורכישת רימונים. חרטה ותפילה אמיתיות "מדברות" בכל שפה, כל עוד היא כנה.

אחד מהסיפורים המוכרים הממחישים זאת הוא על ילד אחד אשר לא ידע לקרוא ולא יכול היה להצטרף לתפילות. בהרגישו תסכול הולך וגובר ורצון עז להביע תחינותיו ותפילותיו לבורא עולם, שרק שריקה חזקה וברח מבית הכנסת שמא יכעסו עליו. כל שאר המתפללים עצרו בזעזוע את תפילותיהם ונסערו מן התעוזה של הילד. עצר הרב גם כן, עצם עיניו, שתק רגע ואמר: "עכשיו נפתחו שערי שמיים".

לצערנו, יש בתי כנסת בישראל שלא פועלים על פי חוכמתו של הרב בסיפור. חלקם מעודדים את הנוסחה הריקה "אם תבקשו סליחה בכיפור יסולח לכם", וברבים מהם אף נמכרים מושבי סליחות לכל המרבה במחיר, בניגוד מוחלט לתפקידם לפתוח דלת לכל דורש בין שעני ובין שעשיר, וכל זה בניגוד לכוונה הראשונית של התורה - קשר נטול תיווכים עם הבורא. וכמו שאי אפשר "למכור" ליושב במרומים חרטה פתאומית בגלל חשש מיום הדין, כך גם אי אפשר לקנות "מושבי סליחות" בבית כנסת, ולא משנה כמה כסף נציע עבורם.

הכותב הוא מייסד המרכז לייעוץ על פי הקבלה המעשית, חוקר מיתוסים ואמונות תפלות ביהדות

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...