מטרת יום הקשיש הבינלאומי, החל היום, היא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחת קשישים ברחבי העולם. ואולם בעידן של עלייה בתוחלת החיים, יש צורך לשנות את התפיסה בהתייחסות ליום זה ובכלל בהתייחסות לנושא הזיקנה.
העלייה בתוחלת החיים יצרה שכבת עובדים שזקוקים ליחס ולמחשבה מיוחדים כבר בהיותם בני 50, כשהם עדיין אינם נחשבים לקשישים, אך צריכים לקבל החלטות גורליות ולהקדיש מחשבה מיוחדת בנוגע לפרק הבא בחייהם. חשוב לנצל את יום הקשיש כדי להעלות את המודעות החברתית בקרב העובדים, שבהגיעם לגילים אלו צריכים להביט קדימה ולא אחורה. הם אינם צריכים להתכנס לכדי סיום הקריירה המקצועית שלהם, אלא לראות מה הם רוצים לעשות בעשרות השנים הבאות שעוד נותרו להם, בין שקריירה נוספת, המשך הקריירה וכדומה.
מעבר לשינוי המחשבתי שהעובדים עצמם צריכים לעשות, גם שוק העבודה ובעצם המעסיקים צריכים להיערך לכך שבגילי ה־50 ומעלה אותם עובדים כבר לא נמצאים לקראת הסוף, הם נמצאים בשיא כוחם וצריכים למצוא אתגרים נוספים. גילי ה־50 הם הזדמנות לקחת את ניסיון החיים המקצועי וגם האישי ולתת לו ערך מוסף, תפנית ואף שדרוג.
האוכלוסייה שלנו הולכת ומזדקנת, כך פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בערב ראש השנה האחרון. אם אנחנו כחברה וכאינדיבידואלים לא נפנים זאת ונמשיך לנהוג כפי שנהגנו עד כה, אנחנו נמצא את עצמנו עם רוב באוכלוסייה שאינו תורם לכלל, אף על פי שבכוחו לעשות זאת, ובייחוד בחברה רב תרבותית כשלנו עם כל המורכבויות שבה.
מדינת ישראל הפנימה זאת באופן חלקי עם יצירת פרויקטים דוגמת "קרן מעגלים", שמממנת הסבה מקצועית לבעלי מקצועות שוחקים, אך הדבר עדיין לא נעשה מתוך שינוי תפיסה אמיתי ולכן זה גם לא מספק. אנחנו צריכים לחנך את עצמנו כחברה למסלול התנהלות שונה בחיים. קריירה אחת כבר לא מספיקה בהכרח, עשרות שנים של ישיבה בבית והישענות על קצבאות ביטוח לאומי אינן אלטרנטיבה רצויה.
בראש ובראשונה צריך לשנות את השיח - מסיום להתחלה, מפרישה להמשכיות, מחסמים להזדמנויות. שיח כזה מתחיל מהעובדה שנפסיק להתייחס לרווחת הקשישים רק בהגיעם לגילי 70 ו־80, אלא נסתכל עליהם שני עשורים מוקדם יותר, נטפל ונשקיע בהם כבר אז באמצעות כלים מעשיים, כדי שלא נצטרך לייצר להם פתרונות מלאכותיים בשלבים מאוחרים מדי.
מעבר לכך, כל אדם וכל עובד בהגיעם לגיל 50 צריכים עזרה וסיוע מקצועי בתכנון העשורים הבאים בחייהם, בין שמדובר בקורסים ובין שמדובר בהדרכה אישית. המגמה הזאת מתרחשת באופן ספוראדי ופרטני בקרב אוכלוסיות בעלות מודעות עצמית גבוהה, אך מדובר במיעוט, זאת בעוד התהליך צריך להתקיים אצל כולם.
הכותב הוא מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי־חברתי מבית הסתדרות המעו"ף ומנכ"ל עמותת "שלך" לגמלאי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו