יום כיפור: סליחה בין חברים

יש מצוות ועבירות שבין האדם לחברו, ולעומתן מצוות שבין אדם לבוראו. ביום הכיפורים בורא עולם מעניק לנו סליחה ומחילה על עוונותינו כלפיו, וכל מה שנותר לנו - פשוט לבקש ממנו את המחילה. להביע חרטה על מעשים רעים שנעשו, "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", וכשנתחרט על מעשים רעים שעשינו, מובטחים אנו שנזכה במחילה מהקב"ה.

אך ביום הזה גם על כל אחד מאיתנו לבקש את סליחת אנשיו הקרובים, בני משפחתו, חבריו לעבודה, על שיחה שלא כהוגן, על יחס לא הולם, על מחשבה או על מעשה לא טובים, כי בניגוד למצוות שבין אדם למקום - הנושא הזה של בין אדם לחברו חמור בהרבה, מאחר שאין מחילה ואין כפרה עד שהאדם יבקש מחברו סליחה, והלה אכן יסלח לו על מעשיו.

הקב"ה דורש מאיתנו יחסי חברה תקינים, ראויים, חברותיים, ואחת לשנה זו ההזדמנות של כולנו להודות כי טעינו, שגינו, ומוטל עלינו לבקש סליחה, בעוד בקשת הסליחה גם היא משמעותית ומעידה כי האדם מסכים להוריד מעט מכבודו האישי, ממעמדו, כדי להתנצל ולהתחבר עם רעהו.

כולנו חבים סליחה לקרובינו. מהאישה או מהבעל על חוסר שימת לב, מהילדים על חוסר מעורבות ואכפתיות על שעבר עליהם, מחברינו לעבודה או לספסל הלימודים על התנהגות בלתי ראויה. כולנו בני אדם, וככאלו אנו טועים, אך עלינו להכיר בטעויות הללו, לא רק כדי לחשוב על העבר, אלא בעיקר כדי להשתנות.

בתפילת יום הכיפורים מתפללים "אבינו מלכנו, כתבנו בספר זכויות", ונשאלת השאלה באיזו זכות באים אנו אל בורא העולם ומבקשים שיכתבנו בספר זכויות אם אין לנו אותן? האם היינו מעזים לגשת אל מנהל הבנק ולבקש שיעשה לנו טובה וישנה את מצב החשבון שלנו ממינוס לפלוס סתם כך, ללא בסיס? ברור שלא היה עולה בדעתנו, אז כיצד אנו מבקשים זאת מהקב"ה?

אנו מבקשים זאת דווקא בימים שבהם אנו עצמנו מנסים לחפש את הזכות אצל חברינו, מבקשים סליחה ומחילה זה מזה ועושים דברים שלא עשינו כל השנה. אלו הן זכויות גם אם בעינינו אלו רק התנצלויות טבעיות שבין האדם לחברו. כי כאשר האדם עושה דבר טוב לרעהו - המשמעות היא שזו לא רק מצווה של בין אדם לחברו אלא גם בין האדם לבוראו שדורש זאת מאיתנו - ובהחלט יש מקום להתפלל "כתבנו בספר זכויות".

אנו נמצאים יום לפני יום הכיפורים, וגם אני, למרות כהונתי הקצרה עד כה, שנה וקצת מאז כניסתי לתפקיד - מבקש אני את סליחת העם. סליחה מכל אחד ואחד שחש מנותק מעולם הרבנות ומהמסורת, מהיהדות ומהשורשים. הסיבות לכך רבות הן ואינן תלויות בי, אך עלי ועל שאר רבני ישראל מוטלת מלאכה זו - להאהיב שם שמיים על הבריות, לגרום לכל אחד לאהוב את יהדותו ולהתחבר אליה. כי היהדות היא של כולנו.

אני תפילה ובקשה מבורא העולם, שיחתום את כולנו לשנה טובה וחתימה טובה לכל בית ישראל.

הכותב הוא הרב הראשי האשכנזי לישראל