אוטובוסים בנפאל: אפס בטיחות על רקע נוף מרהיב

כל מי שנוסע בכבישי ההימלאיה יודע כי לצד הנוף המרהיב תאונות התחבורה הציבורית הן דבר נפוץ שם, ולו משום שכלי הרכב מתוחזקים שם ברמה נמוכה מאוד.

האזור שבו אירעה התאונה ממוקם מצפון לקטמנדו, אבל חרף הקירבה היחסית לעמק קטמנדו, הנסיעה אליו לא נוחה ואורכת כתשע שעות. באזור יש שני טרקים פופולריים: האחד הוא טרק ה"לאנג־טאנג" - ההליכה בעמק עוברת בין יערות עבותים ומפלי מים, תוך כדי ביקור בכפרים טיבטיים שיד הקידמה לא שינתה אותם. השני נקרא "האגמים הקפואים", וגם הוא מתחיל באותו אזור ובו המטיילים מגיעים לגובה של יותר מ־4,000 מטר ולאגמים קדושים, שתושבי נפאל עולים אליהם לרגל בלילות של ירח מלא. מיטיבי הלכת חוצים את מעבר ההרים מעל האגמים בגובה 4.5 ק"מ ויורדים ברגל עוד כמה ימים בחזרה עד לעמק קטמנדו, ומחפשי האתגר מחברים את שני הטרקים למסע של שבועיים.

בפועל, קיים פער בין חוקי הנסיעה בנפאל, שאינם מתירים עומס מלא על האוטובוס וכמובן עלייה לגג, לבין מה מה שקורה בשטח. אנשים עולים בתחנה המרכזית בקטמנדו ואליהם מצטרפים לאורך הנסיעה כולה נוסעים נוספים, חלקם בצד הדרך וחלקם בכפרים השונים. הם עולים עם ציוד נוסף, שחלקו נדחס בתוך האוטובוס וחלקו על הגג. מטבע הדברים, הנסיעה עצמה צפופה ומחניקה ואנשים מטפסים על הגג בעת הנסיעה, מה שמייצר חוויה ייחודית להפליא כי הנוף מדהים, אך לצידה סיכון רב משום שמרכז הכובד של האוטובוס הופך גבוה, עמוס ודחוס, והוא נוסע בדרך צרה ומשובשת ועובר בסמוך לעצים ולעמודי חשמל.

אופציה טובה ובטוחה יותר היא לשכור מונית שתיקח נוסעים באופן פרטי מקטמנדו עד לתחילת המסלול של שני הטרקים. יש הרבה סוכנויות נסיעות בקטמנדו שדרכן אפשר לארגן נסיעה במונית פרטית ולמצוא פרטנרים נוספים כדי להתחלק בתשלום, ונוסף על הבטיחות היחסית אפשר גם לעצור ולצלם את הנוף המרשים במקומות שרוצים.

הכותב הוא אקולוג ומדריך טיולים ב"איילה גיאוגרפית"

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו