משפט יפת

אם איגוד השופטים היה צריך פרזנטור חדש, אחרי כל הפאשלות שעשו החברים שם בחודשים האחרונים, הם קיבלו אתמול אחד חדש־ישן. ולא סתם פרזנטור - גיבור־על.

לא ברור עוד כמה שנים נותרו לאלון יפת כשופט פעיל, אבל כבר עכשיו צריך להחתים אותו כיו"ר הוועדה המקצועית, חבר הנהלה ומחליפו של יו דאלאס כגוזר הקופונים התורן. וזה בלי שום קשר לעובדה שעדיף שימשיך לשפוט עד גיל 60. כי אחרי הצורה שבה העביר אתמול את המשחק הכי טעון בכדורגל הישראלי, אין דרך אחרת להוקיר אותו.

ההצגה של יפת אתמול במשחק של בני סכנין מול בית"ר ירושלים הוכיחה שוב שחוק ההיגיון הרבה יותר חשוב במשחק כדורגל מאשר החוקה עצמה. עשר הדקות האחרונות, בחסות הצד המפסיד והעצבני, היו הופכות לגיהינום עבור כל שופט, אבל לא יפת. באותן דקות נראה היה ששחקני בית"ר מחפשים את הפיצוץ. כניסות ברוטליות, פגיעות בלי כדור, והכל בחסות המאמן מנחם "אני **** אותך" קורצקי, שעשה הכל חוץ מלנסות להרגיע את שחקניו הלהוטים. אולי זה הפיגור אולי הלחץ לא להפסיד ליריבה השנואה, אבל ההתנהלות של קורצקי אתמול היתה עוד כתם שחור בקריירה הקצרה שלו.

שחקני בית"ר חיפשו את האדום הזה כדי להדליק את המדורה שאיימה להתפוצץ עוד הרבה לפני פתיחת המשחק. אבל לא אצל יפת. רועי ריינשרייבר הוא אולי הבטחה, יפת זה הדבר האמיתי. ריינשרייבר מציית לחוקה והעסק מתפוצץ לו בפנים; יפת, עם ניסיון וקור רוח של מי שיודע בדיוק איפה הוא נמצא, ניגש פעם אחר פעם בשקט ובמהירות אל עבר המהומות שהתפתחו על הדשא, ובלי תיאטרליות, בלי ניסיון לגנוב את ההצגה, שולף צהוב ועוד צהוב ועוד צהוב, מרחיק את השחקנים אחד מהשני, כאילו אומר בלי מילים "אצלי המשחק הזה יגיע לסיומו".

יפת התעלם מהחוקה, פעל בהיגיון והוכיח שהוא לא לבלר עם משרוקית בפה אלא שופט. שופט אמיתי. אם המבקר יכתוב בדו"ח שלו שיפת היה צריך להרחיק ארבעה שחקנים, הוא לא בהכרח יטעה. אבל כמו שאומרת הקלישאה, עדיף להיות חכם מאשר צודק. וזה בדיוק מה שהיה אתמול אלון יפת. נקודת אור לא רק לאיגוד השופטים אלא לכדורגל שלנו בכלל.

ההצגה של יפת בלטה עוד יותר על רקע הכדורגל האפור שהציגו שתי הקבוצות אתמול. בזמן שהצדדים התגוששו על הדשא במשחק פיזי וספורטיבי במשך 80 דקות, השופט הוותיק פשוט ריחף מעליהם. זה נכון שבסופו של יום סכנין חגגה ויצאה עם שלוש הנקודות, אבל גם שחקניה, אחרי שיראו את השידור החוזר בלילה, ידעו שהסיפור אתמול הוא לא הניצחון שלהם אלא הניצחון של יפת ושל הספורט.