"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חרם נגד האקדמיה? צביעות

חרם נגד האקדמיה? צביעות

פרופ' אלי אברהם
, עודכן

לאחרונה מתרחבת הפעילות לקידום חרם על האקדמיה הישראלית מצד גורמים שונים. למרבה ההפתעה, בין גורמים אלה נמצאים גם מרצים בכירים המועסקים באוניברסיטאות ברחבי הארץ. הללו מנסים, למעשה, לשכנע את הקולגות שלהם לפעול לקידום חרם עצמי, וזאת בגין שיתוף הפעולה של האוניברסיטאות עם הצבא, מתן שיעורי עזר לסטודנטים שגויסו בימי מלחמת צוק איתן, אי גינוי הפגיעה בזכויות אדם של הפלשתינים מצד האוניברסיטאות וסירובן לקרוא ל"סיום כיבוש השטחים הפלשתיניים".

אך לביקורת זו על האקדמיה אין שום בסיס. מתן שיעורי עזר למתגייסים הוא דבר מתבקש נוכח המציאות שאליה נקלעו הסטודנטים שגויסו על פי חוק, והאוניברסיטאות מצידן ביקשו לפצותם על הנזק שנגרם להם. שיתוף פעולה בין האקדמיה לגורמים שונים בממשל הוא דבר מקובל בכל העולם, כולל בתחום הכשרת אנשי צבא. לא מדובר באידיאולוגיה אלא בעסק כלכלי שמוסדות אקדמיים מעורבים בו כדי להגדיל את הכנסותיהם.

בוגרי אוניברסיטאות רבים, ובהם גם 11,000 בוגרי אייס"ף - קרן בינלאומית לחינוך - המשתייכים לתוכנית מנהיגות לסטודנטים בכל האוניברסיטאות, המגיעים מהפריפריה וזוכים לסיוע כלכלי, מכירים תודה לאוניברסיטאות שבזכותן זכו לקריירות מרשימות ואשר איפשרו להם להתגבר על חסמים שונים. גם מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועולים חדשים זכו לשדרג את רמת חייהם הודות ללימודיהם האקדמיים. האוניברסיטאות מעורבות בחברה הישראלית, מסייעות בפרויקטים של העצמה בשכונות מצוקה, ומממנות פעילות חברתית וקהילתית של סטודנטים המקדמים תלמידים נזקקים, כולל ביישובים הערביים.

הדרישה לחרם נגד האקדמיה הישראלית מעוררת תהיות גם לאור העובדה שבאוניברסיטאות בישראל קיים מגוון דעות. ברשימת הקורסים המוצעים במוסדות הלימוד השונים אפשר למצוא כאלה העוסקים בנושאים הנוגעים בסכסוך הישראלי־ערבי, שאותם מלמדים בין השאר מרצים המצדדים לעיתים באופן חד־צדדי בנרטיב הפלשתיני. למרות לחצים שהופעלו על ידי גורמים שונים, הנהלות מוסדות אלו ראו עצמן מנועות מלהתערב בתכניהם של קורסים אלו בשל החופש האקדמי.

הדרישה מהאוניברסיטאות הישראליות לפעול למען "סיום כיבוש השטחים הפלשתיניים" היא שערורייתית. מדובר בניסיון לכפות דעה מאוד מסוימת על בעלי דעות שונות ולגיטימיות בקרב חברי הסגל, מעשה המנוגד לדמוקרטיה. החרם נגד אוניברסיטאות בישראל מקודם בעולם על ידי גורמים המונעים משנאה תהומית למדינתו של העם היהודי וליהודים בכלל, ולא מדאגה לזכויות הפרט והאדם. אלו מקרב חברי הסגל באוניברסיטאות ישראליות המסייעים למחרימים אינם, למרות טענותיהם, טובים או מוסריים יותר מחבריהם לסגל. הם בעיקר צבועים, מאחר שאת קיומם הם חבים למערכת שאת הלגיטימיות שלה הם שוללים ופעילותם עלולה להביא לדה־לגיטימציה לא רק של האקדמיה, אלא של מדינת ישראל בכלל.

הכותב הוא מרצה לתקשורת באונ' חיפה ויו"ר קרן איס"ף־ישראל. סייע: ד"ר ארנון גולן, מרצה לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באונ' חיפה

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...