"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אל תשגעו את התלמידים

אל תשגעו את התלמידים

אסף שלונסקי
, עודכן

כמה פעמים בשנתיים האחרונות קראתם כותרת שאומרת: "שר החינוך שי פירון: נבטל את......."; "שר החינוך שי פירון: נשנה את שיטת ה....."; "שר החינוך שי פירון: יושם דגש מיוחד על לימודי...."; פעם זה בגרויות, פעם פסיכומטרי, פעם לימודי שואה מגיל הגן!! לפעמים זה הרגיש כאילו האדם הראשון שאומר משהו לשר החינוך באותו הבוקר, זוכה בפרס הגדול: רפורמה.

כן, גם מערכת החינוך נפלה למחלה הקשה של הפוליטיקה הישראלית - המרדף אחרי הלייק. למי יש כוח לבדוק, להבין את ההשפעה של החלטה כזו או אחרת על מערכת חינוך שנמצאת בירידה מתמדת כבר שנים? תמיד אפשר להאשים את הבא לפניך, או את הבא אחריך.

זה לא שפירון בודד ברצון האימפולסיבי לכותרת. זה מתנהל כך גם במשרדים אחרים. אבל במערכת החינוך, על כל הסתעפויותיה והשפעתה על החברה בטווח הארוך, זקוקים בדיוק להתנהלות הפוכה.

את תזוזות התקציבים עם מינויו של שר חינוך חדש, העדפותיו והאינטרסים הפוליטיים שלו, עוד אפשר להבין. זה חלק מהשיטה. אבל משחק עם תוכני הלימודים, דגשים ופעילויות שאמורים לחלחל מטה - שבתי הספר צריכים להפנים ולהשריש, ושהשפעתם תורגש, אם בכלל, רק בעוד מספר שנים - לא יכולים להיות נתונים לגחמה פוליטית.

פירון הוא איש חינוך מנוסה שידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות. בין רעיונותיו היו לבטח כאלה שהיו עושים טוב למערכת, שמשוועת לרענון. המשך השדרוג בשכר המורים, צמצום מספר התלמידים בכיתה, שיפוץ בתי ספר מוזנחים, עלייה בזכאות לבגרות, ועוד נושאים רבים שמצריכים טיפול ארוך טווח ופיקוח צמוד נשארים שוב ללא אבא במערכת הפוליטית.

קחו לדוגמה את תלמידי כיתה י'. לפני מספר חודשים הם התבשרו על כך שהבגרויות שתוכננו להם השנה, בלשון או בהיסטוריה, יבוטלו, ובמקומן הם יחויבו ב"למידה משמעותית". מה זה אומר? סוג של עבודת חקר שתרכיב לבסוף 30 אחוזים מהציון בבגרות. רק שעכשיו לא המורים ולא התלמידים יודעים מה יעלה בגורלן של הבגרויות. ולגבי העבודה, המורים בכלל לא תודרכו, לא על הנחיית התלמידים הדרושה ולא על אופי העבודה. מה עושים? מחכים, ומקווים. ככה מחנכים?

הגיע הזמן שחלקים מסוימים בחינוך, שנתונים כיום לחסדי הפוליטיקאים, יעברו לגורמים המקצועיים. בעצמאות, בניקיון, עם חשיבה של עשר שנים קדימה ודין וחשבון על כישלונות. מספר הלייקים אולי יירד, אבל יגדל כאן דור מעט יותר טוב.

כמה פעמים בחיים שמעתם את המשפט "לא בפני הילדים"? זה נהוג, זה ידוע, היכן שיש לכלוך, היכן שלא יפה, הילדים מחוץ למשחק. עליהם צריך לשמור. הם לא אמורים להיות כלי במלחמות של המבוגרים. אז על אחת כמה וכמה החינוך שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...