אל תשגעו את התלמידים

כמה פעמים בשנתיים האחרונות קראתם כותרת שאומרת: "שר החינוך שי פירון: נבטל את......."; "שר החינוך שי פירון: נשנה את שיטת ה....."; "שר החינוך שי פירון: יושם דגש מיוחד על לימודי...."; פעם זה בגרויות, פעם פסיכומטרי, פעם לימודי שואה מגיל הגן!! לפעמים זה הרגיש כאילו האדם הראשון שאומר משהו לשר החינוך באותו הבוקר, זוכה בפרס הגדול: רפורמה.

כן, גם מערכת החינוך נפלה למחלה הקשה של הפוליטיקה הישראלית - המרדף אחרי הלייק. למי יש כוח לבדוק, להבין את ההשפעה של החלטה כזו או אחרת על מערכת חינוך שנמצאת בירידה מתמדת כבר שנים? תמיד אפשר להאשים את הבא לפניך, או את הבא אחריך.

זה לא שפירון בודד ברצון האימפולסיבי לכותרת. זה מתנהל כך גם במשרדים אחרים. אבל במערכת החינוך, על כל הסתעפויותיה והשפעתה על החברה בטווח הארוך, זקוקים בדיוק להתנהלות הפוכה.

את תזוזות התקציבים עם מינויו של שר חינוך חדש, העדפותיו והאינטרסים הפוליטיים שלו, עוד אפשר להבין. זה חלק מהשיטה. אבל משחק עם תוכני הלימודים, דגשים ופעילויות שאמורים לחלחל מטה - שבתי הספר צריכים להפנים ולהשריש, ושהשפעתם תורגש, אם בכלל, רק בעוד מספר שנים - לא יכולים להיות נתונים לגחמה פוליטית.

פירון הוא איש חינוך מנוסה שידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות. בין רעיונותיו היו לבטח כאלה שהיו עושים טוב למערכת, שמשוועת לרענון. המשך השדרוג בשכר המורים, צמצום מספר התלמידים בכיתה, שיפוץ בתי ספר מוזנחים, עלייה בזכאות לבגרות, ועוד נושאים רבים שמצריכים טיפול ארוך טווח ופיקוח צמוד נשארים שוב ללא אבא במערכת הפוליטית.

קחו לדוגמה את תלמידי כיתה י'. לפני מספר חודשים הם התבשרו על כך שהבגרויות שתוכננו להם השנה, בלשון או בהיסטוריה, יבוטלו, ובמקומן הם יחויבו ב"למידה משמעותית". מה זה אומר? סוג של עבודת חקר שתרכיב לבסוף 30 אחוזים מהציון בבגרות. רק שעכשיו לא המורים ולא התלמידים יודעים מה יעלה בגורלן של הבגרויות. ולגבי העבודה, המורים בכלל לא תודרכו, לא על הנחיית התלמידים הדרושה ולא על אופי העבודה. מה עושים? מחכים, ומקווים. ככה מחנכים?

הגיע הזמן שחלקים מסוימים בחינוך, שנתונים כיום לחסדי הפוליטיקאים, יעברו לגורמים המקצועיים. בעצמאות, בניקיון, עם חשיבה של עשר שנים קדימה ודין וחשבון על כישלונות. מספר הלייקים אולי יירד, אבל יגדל כאן דור מעט יותר טוב.

כמה פעמים בחיים שמעתם את המשפט "לא בפני הילדים"? זה נהוג, זה ידוע, היכן שיש לכלוך, היכן שלא יפה, הילדים מחוץ למשחק. עליהם צריך לשמור. הם לא אמורים להיות כלי במלחמות של המבוגרים. אז על אחת כמה וכמה החינוך שלהם.