אם יש משהו יותר עלום בישראל מעיקרון "היד הנעלמה" הרי הוא הרעיון שביסוד השיטה קפיטליסטית, זה שביסודו תפיסת עולם מוסרית הרואה בזכויות האדם לחיים ולקניין ערך מרכזי.
לפני כשנה, נשא שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר דברים בסמינר על עתיד הכלכלה הישראלית. כאשר דיבר על משנתו הכלכלית, ציין שהוא קפיטליסט לא רק מכיוון שזו השיטה הכלכלית הטובה ביותר אלא גם השיטה המוסרית ביותר. הוכיתי בתדהמה. מעולם לא שמעתי איש ציבור ישראל מכריז על עצמו כך. בתחילת השבוע דיברתי ברדיו בפאנל כלכלי וכאשר הבעתי את דעתי שתפקידה הבלעדי של המדינה הוא להבטיח את ביטחונם של אזרחיה הזדעזעה הדוברת השנייה, והפטירה בבוז "איזו ניאו ליברליות מיושנת!!". היא הופתעה לגלות שמישהו מסוגל בכלל להחזיק בכלל בסט דעות כלכלי-חברתי כזה.
לצערי, היה משהו בדבריה. אנקדוטות אלו באות לספר את סיפורה של האידיאולוגיה הנעלמה בישראל – הימין הכלכלי, ימין שמצהיר על עצמו כקפיטליסטי, ללא סייג. התפיסה הכלכלית-ימנית בארץ תמיד תגביל את עצמה להיבט הטכני של "תחרות".
כמעט בכל דיון כלכלי שמתקיים, בו השמאל מיוצג ע"י שלי יחימוביץ', היא דואגת להציג את עמדתה כעליונה מוסרית, וכנגזרת מכך, גם זו שבה טמון הפתרון הכלכלי הנכון. הדובר אשר ייצג את הימין יטרח להתמודד מול הטיעונים הכלכליים שלה (אם יש כאלו). מעולם לא שמעתי מישהו עונה לה "התפיסה שלך, איננה רק שגויה כלכלית, היא גם שגויה מוסרית". אפילו פייגלין, אולי הח"כ הימני ביותר מבחינה כלכלית, טרח להדגיש שהוא לא מסכים עם שיטתה הכלכלית אבל הוא מעריך את מניעיה האידיאולוגים. יש סיכוי יותר גבוה שתתפסו את יחימוביץ' מפריטה רכבת מאשר שתגיד "אני לא מסכימה עם דרכו הכלכלית של מר נתניהו אבל אני מעריכה את עמדתו האידיאולוגית בנושא". תמיד "החזירי" ו"הלא מוסרי" יצוצו.
בעוד מפלגות השמאל המדיני מציגות גם משנה כלכלית שמאלית סדורה, במרכז ובימין המדיני נמצא בעיקר בלאגן. חברי הכנסת ישתתפו בתחרות "הח"כ החברתי" ויציגו עמדות כלכליות שמקומן בחד"ש ולא במפלגה שבחוקה שלה כתוב "כינון משק חופשי". בניגוד לשמאל שמתהדר ב"סוציאליסטים" לא תמצאו איש ימין אחד שיכריז על עצמו כ"קפיטליסט גאה". לשווא תחפשו בשורות הימין ח"כים שתוקפים את גאוותו של נפתלי בנט במהלכים כמו העלאת שכר המינימום או את רצונה של שרת הבריאות היוצאת גרמן להעמיק את שליטת המדינה בתחום הבריאות. פרופ' טרכטנברג לעומת זאת, שטען שכלכלת השוק בארץ נכשלה, חטף מהקהל קריאות בוז בתחילת השבוע בעת הצגת נבחרת "המחנה הציוני".
וכל זאת בלי להזכיר יצור נדיר אפילו יותר מהישראלי מהימין הכלכלי-מדיני –שמאל מדיני וימין כלכלי.
נותר רק לקנא בארה"ב, בה הימין הכלכלי מיוצג על ידי אנשים כמו המועמד הרפובליקני לתפקיד סגן הנשיא בבחירות 2012 פול ראיין, שהתגאה בעובדה שהוא מחלק את ספריה של איין ראנד לצוותו, או חבר בית הנבחרים רון פול שמייצג תפיסה קפיטליסטית ללא בושה יחד עם דעות מדיניות שמאליות.
הכותב הוא כלכלן ולשעבר "נער אוצר"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו