ספורט, לא תזונה

הפרסום האחרון מזכיר את הקריאה "המלך הוא עירום". הוא מראה כי במשך שלושה עשורים חיינו באפילה. ההנחיות התזונתיות הסתמכו על עבודות לא מבוקרות היטב וכעת מנסים להסביר איך זה קרה.

ההמלצות שנכנסו בארה"ב לתוקף ב־1977 טענו שיש להוריד את כמות השומנים במזון לעד 30% מהאנרגיה שאנחנו צורכים כל יום ואת השומן הרווי לעד 10%. המסר היה: רבותיי, תיזהרו, הסתימות בכלי הדם נובעות מהשומן שבמזון.

אנשים ראו את זה כתורה מסיני, אבל היה כאן מעשה פוליטי שמאחוריו כספים של תעשיית המזון. פתאום קמו תעשיות ומוצרים שאמרו שהם מכילים פחות שומן רווי. הרבה אנשים קיבלו פרופסורות, דיאטנים ותזונאים הציפו את העולם, אנשים רצו לדיאטנים להרכיב דיאטה דלת שומן. זה הכניס את העולם לבולמוס בלתי רגיל.

אבל ב־1994 החלו להשתמש בסטטינים להורדת כולסטרול וראו שכל הדיאטות הכי קיצוניות להורדת שומני הדם לא עשו את מה שעשו הסטטינים. דיאטות הצליחו להוריד את הכולסטרול ב־9%-6% אבל הסטטינים לא רק שהצליחו להוריד את הכולסטרול ב־80%-20% אלא גם הפחיתו תחלואה ותמותה ממחלות לב ב־20%-30% אחוז ואת השבץ המוחי בקרוב ל־%15, וכל זה בלי תופעות לוואי קשות.

אין ספק שההתעסקות המשמעותית בנושא הדיאטה חטאה למטרה. הדבר החשוב במניעה ראשונית או במניעה שניונית, כאשר למישהו יש מחלת לב, זה שינוי אורחות חיים. מדובר בשילוב פעילות גופנית מבוקרת עם איזון של יתר לחץ דם, רמת סוכר, הורדת משקל, הורדת שומני הדם והפסקת עישון.

לחולים שלי אני תמיד אומר תעזבו את ההתעסקות בתזונה ותקפידו על פעילות גופנית, על הגעה לביקורת ועל נטילת הסטטינים. צריך לשנות את התפיסה שלפיה הדיאטה היא מרכז החיים. צריך לשים אותה בקרן זווית. היא חלק משיפור אורחות חיים, אך היא לא החלק המרכזי בבריאות החולה.

הכותב הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים במרכז הלב ע"ש לבייב בית חולים שיבא