טכנולוגיות בחינוך – משימה לאומית

במסגרת תפקידי כיועץ לשר החינוך, זכיתי להיפגש עם שרי חינוך זרים ממספר רב של מדינות. הם דיברו על אתגרי החינוך במדינותיהם, ומהר מאוד נוכחתי לדעת כי חרף הבדלי התרבות, מערכות החינוך מסביב לעולם מתמודדות עם אתגרים דומים: התאמת תוכניות הלימוד לכישורים הנדרשים במאה ה-21, הצורך בצמצום פערים והענקת הזדמנות שווה לחינוך איכותי והמאבק לשילוב עובדי הוראה מצוינים במערכות החינוך.

ההכרה בכך שאתגרי החינוך העולמיים דומים, הביאה אותי להבנה שגם המענים יהיו משותפים. ההמענים הללו לא יהיו "עוד מאותו הדבר" (העלאת שכר המורים, הקטנת כיתות וכו') אלא יבואו מתחום טכנולוגיות החינוך.

הפתרונות הטכנולוגיים מגוונים: תוכנות המתאימות את רמת הלימוד לקצב התקדמותו האישי של כל תלמיד כך שאף ילד לא נשאר מאחור, מערכות ניהול ומעקב אחר הישגי התלמידים כך שהמורים והמנהלים יידעו היכן להשקיע משאבים בזמן אמת ולא חודשים לאחר מבחני סוף השנה, מערכות ללמידה מרחוק המאפשרות להנגיש את טובי המורים לכל תלמיד, ללא תלות במקום מגוריו וברקעו הסוציו-אקונומי.

כשם שמדינת ישראל התמודדה עם אתגרים לאומיים כגון ביטחון, מים, וחקלאות בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, כך הטכנולוגיה תהייה הנקודה הארכימדית, דרכה המדינה תתמודד עם אתגרי החינוך.

הכיוון הוא ברור: הטכנולוגיה לא תיעצר בשערי הכניסה לבתי-הספר, והשאלה הינה האם מדינת ישראל תהיה "שחקן מאסף" ותאחר לאמץ פתרונות טכנולוגיים או האם ישראל תהיה חלוץ בינלאומי, כפי שהשכלנו בתחומי הסייבר וטכנולוגיות המים.

ההיכרות עם מערכות חינוך מסביב לעולם לימדה אותי, שלישראל יש את מלוא הפוטנציאל להיות שחקן בינלאומי מוביל בתעשיית טכנולוגיות החינוך. ישראל נהנית ממוניטין בינלאומי בכל הקשור לחינוך ולהשכלה, על-אף תוצאות בינוניות במבחני השוואה בינלאומיים. עבור העולם אנו עדיין עם הספר, כאשר לתדמיתנו כמעצמת טכנולוגיה בינלאומית אין צורך להרחיב.

ובכן, מה ישראל צריכה לעשות בכדי להקים פה תעשיית טכנולוגיות חינוך בינלאומית? ראשית, הממשלה צריכה להכריז על טכנולוגיות החינוך כמשימה לאומית (כפי שנעשה בתחום המים). הכרזה זו צריכה להיות מגובה בתקציבים מתאימים אשר ינוהלו ע"י מנהלת ייעודית שתאגד סביבה את כל הגורמים הרלוונטיים: משרד החינוך, המגזר העסקי והאקדמיה.

רק שיתוף פעולה בין כל הגורמים הללו יאפשר הקמת תעשיית טכנולוגיות חינוך, שתיתן מענה לאתגרי החינוך של ישראל, ותייצא פתרונות לכל העולם. מהלך זה הינו הכרחי למען עתיד מערכת החינוך הישראלית, למען תעשיית הייצוא הטכנולוגי והמשק הישראלי ובכדי שנמשיך להיות עם הספר, גם בגרסה הדיגיטלית.

הכותב שימש בעבר כיועץ לשר החינוך שי פירון וכיום יועץ לחברת פורייה (Fourier Education)