לקראת הבחירות הקרובות יש הפרדה ברורה בין ימין לשמאל בנושא יהודה ושומרון, כאשר כל צד משוכנע שיש לו את ה-פיתרון למלחמת 120 השנים האחרונות. אולי צד אחד צודק, ובהצעתו להוריד משמעותית את יכולת האויב לרצוח באזרחי ישראל.
אבל בואו נודה על האמת: מה שלא נעשה, הבחירה אם להמשיך לפגוע בישראלים והיהודים היא בידי אויב, לא בידינו. כולנו יודעים שיש לנו שליטה מוגבלת בעניין. אנחנו יכולים לנסות לקנות שלום או לנסות לגרום לכך שהטרור לא ישתלם להם. אבל אין מצב שאנחנו יכולים להפסיק את המלחמה הזאת באופן חד-צדדי.
אבל האם זו באמת ה-בעיה הכי גדול של עם ישראל בארץ ישראל?
האם אין לנו מפלגה אחת שיכולה להציג פיתרון לאחת הבעיות שהמפתחות כולן נמצאות בידינו?
האם יש לנו, למשל, פיתרון למצב של הקטל בדרכים? לא צריך תוכנית של קסם, אבל תוכנית שלוש שנים שמקיפה גם את מצב הכבישים המסוכנים, גם את חוסר האכיפה, גם את העובדה שאדם מחדש רישיון במשך עשרות שנים מבלי לעשות טסט או סימולציה לבדוק את הרגלי הנהיגה שלו או אפילו בדיקת עיניים. האם אין לאף מפלגה מומחים שיכולים להביא דוגמאות מארצות שונות של הצלחה בטיפול בקטל בדרכים? הצעות לחוקים ודרכי אכיפה שישנו את המצב באמת?
ומה לגבי מצב הנשירה מבתי הספר? במדינת ישראל, מספר התלמידים שלא מצליחים לסיים תיכון עולה בכל שנה, ואילו גיל הנשירה יורד. יש בבתי הספר שלנו דיכאון וניסיונות התאבדות בגילאים צעירים. האם אין לאף מפלגה הצעה אמיתית וישימה לאתר ילדים במצוקה כבר בגיל יסודי ולבנות להם תוכנית שיקום, כדי שיגיעו לסיום י"ב שנים עם תעודה מקצועית ו/או תעודת בגרות ביד ותחושה טובה בלב? האם מישהו בוחן את החיסכון למשרד החינוך באי-הצבת פסיכולוגים במשרה מלאה בבתי הספר לבין העלות של כל תלמיד נושר בהמשך? נראה כי הפעם האחרונה שהכנסת דנה בנושא הנשירה הייתה לפני למעלה מעשור וגם המסקנות מן הוועדה דאז לא הגיעו לכדי המלצות ומעשים.
ואם בנוער עסקינן: האלימות, השכרות, השימוש בסמים, חוסר המעש וחוסר תחושת המשמעות בחיים – מה המדינה באמת יכולה לספק בעניינים הללו? האם בתי הספר להורים הם מספיק? האם יש תקציבים לעשות יותר? האם למעומדים שלנו לכנסת, 26 מפלגות, האם יש להם חזון? האם מדינה יהודית יכולה להיות אחרת?
בכלל, מי רוצה להיות מורה עכשיו? אנחנו רוצים שמורה יהיה גם הורה לכל תלמיד וגם יצליח להעסיק 40 ילדים בבת אחת, האם זה הגיוני? האם אנחנו מסרסים את ההורים, או מורידים מהם את האחריות שלהם? האם יש מפלגה שחוקרת את תחום ההתפתחות ומציעה מבט שונה על לימודי דעת, הקניית ערכים , סמכות, הורות והוראה שמתאימה לעידן שלנו?
והזקנים? אורי אורבך, יהי רצון שיזכה לרפואה שלמה, היה חבר הכנסת ראשון שחשב לעשות משהו למענם מלבד כסף ביד. האם האוכלוסייה הבוגרת מרגישה שזה תורם לה? האם יש שינוי ברמות הדיכאון? האם אלו שאינם יכולים לצאת לסרט בימי שלישי ראויים גם ליחס ממשלתי?
מה הפיתרון לאזרחי ישראל בעלי צרכים מיוחדים? האם יש מפלגה עם חלום על שינוי מהותי באופן קבלת ה"חריגים" בתוכננו? הקטנת הקצבאות גרמה למספר בעלי מוגבלויות לצאת ולעבוד ובכך גם לצאת מן הדיכאון. כמובן שזה לא הפיתרון עבור כולם. האם יש למי מהחולמים על כסא, לשכה ונהג גם חלום של חברה מתוקנת, בה השילוב של בעלי מוגבלויות יהיה טבעי וברור?
ומה לגבי הכסף? יש העוסקים בכסף של בקבוקי פיקדון, בגניבה מן הציבור בהוצאות ראש הממשלה. האם למישהו תוכנית מקיפה של צמצום הבזבוז במשרות רמות המעלה? האם מישהו בדק איפה הכסף הגדול הולך לפח או לכיס פרטי? האם מישהו בוחן כמה הממשלה מוציאה על פנסיות, למשל, לאנשים שעדיין עובדים? האם יש הצדקה בהפעלת תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה באמצעות הקופה הציבורית? האם הסכמי הפרישה הנדיבים של משרדי ממשלה וארגונים ממשלתיים עוברים ביקורת, כמו אצל עסקים פרטיים? האם מישהו בחן מדוע עובדי הסתדרות מרוויחים יותר מהאנשים שהם מייצגים?
ומה לגבי פשע? בביקורים האחרונים שלי בנתב"ג שמתי לב כי אין גניבה או שוד בתוך שדה התעופה. אין נזק לרכוש, אין גרפיטי. האם יש מפלגה מבין 26 המתמודדות שבחנו את הפער הגדול בין רמת הפשיעה במקומות שבהם יש אכיפה לבין שטחי המדינה? וכמה עולה לנו הפשיעה? ובכלל, האם יש מפלגה עם רעיון חדש לשיקום פושעים? כולם יודעים שבתי הסוהר מזיקים גם לאסירים וגם לסוהרים. האם יש דרך אחרת? סוהרים, וכן עובדים בבתי חולים לחולי נפש, ובמידה קטנה יותר, כל מורה וכל אדם שצריך להיות "מעל" אנשים.
