רוחה של "קדימה" מפעמת במחנה הציוני. האיחוד התמוה של מפלגת העבודה עם מפלגתה התורנית של ציפי לבני מתגלה כהתעוררות לחיים של מפלגת קדימה בגופה של מפלגת העבודה. מפלגת אופוזיציה שהיתה גדולה ממפלגת השלטון עשתה כלום במשך ארבע שנות כהונתה של ממשלה מהיציבות שנראו כאן בעשורים האחרונים. את מקום הוויכוחים הענייניים והראויים באשר לטובת המדינה תפסו סיסמאות נבובות, גימיקים ילדותיים ויללנות בלתי פוסקת.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: מידע מטריד נחשף - חיי המין של לוחמי דאעש
מפלגת העבודה אינה כזאת. במדינה דמוקרטית חובה שתהיה לציבור בחירה אמיתית בין לכל הפחות שתי אלטרנטיבות. ניתן להתגעגע לימים הלא רחוקים, בהם עמדה שלי יחימוביץ' בראשות העבודה. כתומך מפלגת הליכוד איני מסכים עם השקפתה המדינית, עם דעותיה הסוציאליסטיות ובנושאים שונים אחרים. אך היא הצטיירה בעיניי, אזרח מן השורה, כאדם ראוי, מכובד ומכבד.
יחימוביץ' כיבדה את רה"מ
היא ביקרה את רה"מ, אך לא מנעה מעצמה לפרגן ולתמוך כשעשה דבר על דעתה. ידעה לומר שעל אף שתהום פעורה ביניהם היא מכבדת את ראש הממשלה ורואה בו אידיאולוג. לא זכורים לי שימושים בגימיקים, לא שנאה אישית מסיבות של אגו, אלא ויכוח ענייני.
מה הביא האיחוד בין העבודה למפלגת התנועה של ציפי לבני? את רוח מפלגת קדימה. אנשים ראויים מהעבודה נדחקו, ואומץ קמפיין שלילי, נגרר ורדוד. כמה מביך כשמפלגה מבקשת להעניק לה את השלטון כי "רק לא ביבי". נתניהו מבקש את תמיכת הציבור כי לדעתו הוא יתמודד בצורה טובה עם הסכנות הביטחוניות והרצוג מספר לנו שאנחנו מהססים לבחור בו בגלל הקול שלו. אף שאלה לא זוכה למענה ענייני אלא רק לתגובות סיסמה חסרות תוכן.
לאנשי קדימה לא הייתה חרדה לגורל המדינה
קדימה הראתה ש"השעמום מביא לידי בטלה והבטלה מביאה לידי חטא". אנשים ללא חרדה אמיתית לגורלו ולגורל המדינה, אינם עוסקים בצרכי הציבור בין אם הם באופוזיציה ובין אם הם אוחזים בהגה השלטון. לא מפתיע אם כן, שמתוכה יצאה רשימת עבריינים.
העבודה יכולה להתהדר במשנה כלכלית, כפי שעשתה יחימוביץ', בחתירה להקמת מדינה פלסטינית כפי שרצה ברק, או בכל תחום שלדעתה עומד בראש סדר העדיפויות. אם לדעתם הם המתאימים ביותר להנהיג את המדינה, שישכנעו אותנו שבידיהם הצעות לפתרון בעיות המדינה.
קמפיין המחנה הציוני מעיד על היעדר משנה אידיאולוגית, מלבד השנאה לנתניהו. נשמעות שמועות על סידורי עבודה וגירעונות ענק, וריחות קדימה עולות באוויר. אם מפלגת העבודה רוצה לשקם את עצמה, לא די בחידוד הקמפיין. עליה להקיא מתוכה את שאריות קדימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו