"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה מושך אותן לדאעש?

,עודכן

"אל תחפשו אותנו - אנו משרתות את האלוהים", כך נכתב במכתב שנמצא בבתיהן של שתי הצעירות האוסטרליות בנות ה־15 וה־16 שהצטרפו לארגון המדינה האיסלאמית בסוף השנה שעברה. מאז גברה תופעת התגייסותן של נשים ונערות צעירות לשורות המדינה האיסלאמית. בימים האחרונים מנסים שירותי הביטחון הבריטיים להתחקות אחר גורלן של שלוש הצעירות הבריטיות ממוצא פקיסטני שגם הן, לפי החשש, עזבו את בתיהן ונסעו לסוריה כדי להצטרף לארגון הטרור.

מעורבות נשים בארגונים לוחמים אינה תופעה חדשה. ברבים מארגוני הטרור בעבר, כמו ה־IRA, הצבא האדום היפני, הבריגדות האדומות, החזית העממית לשחרור פלשתין, ספטמבר השחור, אל־קאעידה, פתח, חמאס ועוד - פעלו נשים. למעשה, כרבע מהלוחמים בארגוני הטרור השונים בעולם הם נשים, שמילאו ועודן ממלאות תפקיד משמעותי בפעולות טרור, והבולטות שבהן פועלות כיום במסגרת המחתרת הצ'צ'נית.

לפי הערכות מודיעין, יותר מ־550 נשים ונערות עזבו את בתיהן במדינות המערב והצטרפו לארגון המדינה האיסלאמית. לכאורה, הנערות הללו הן נורמטיביות לחלוטין, תלמידות מצטיינות ובעלות קשרים חברתיים טובים, אך למעשה מדובר בבנות שחוו משבר אישי עמוק באופנים שונים. ממחקרים שנערכו במערב עולה שחלק מהמתגייסות (בעיקר ממוצא מוסלמי) הרגישו במדינות המערב שבהן חיו (בריטניה, אוסטרליה ועוד) תחושת ניכור, אפליה וחוסר שוויון שיצרו אצלן תסכול עמוק. בנות מוסלמיות אחרות האמינו שהן אכן לוקחות חלק משמעותי בבניית מדינה חדשה לפי אידיאלים איסלאמיים נעלים. עם זאת, חלק לא מבוטל מהבנות שהצטרפו לארגון הטרור, ואף היו מוכנות להתאסלם בשל כך, עשו זאת ממניעי הרפתקנות. הן אספו ידע על ארגון הטרור בטרם הצטרפו אליו, למדו עליו והזדהו איתו. לבסוף, נמצאו בנות אחדות שהצטרפו לארגון המדינה האיסלאמית כמרידה במוסכמות.

הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד חשוב בגיוס צעירות למדינה האיסלאמית. שם הן מקבלות את המידע על תפקידן העתידי ושם הן יוצרות את הקשרים עם הגורמים שמסייעים להן להגיע למעבר הגבול דרך טורקיה. על הנשים המערביות שמגיעות למדינה האיסלאמית חלים אותם הכללים כמו על כלל הנשים המוסלמיות, בהתאם למדריך לנשים של המדינה האיסלאמית שפירסם הארגון בתחילת השנה. כלומר, עיקר תפקידן הוא להתחתן עם לוחמי ג'יהאד ולהוליד ילדים. נשים אחרות מצטרפות ללוחמים בשדה הקרב כדי לטפל בפצועים או להעניק להם סיוע לוגיסטי ואחדות משמשות כמחבלות מתאבדות. עם זאת, לנשים המערביות ישנם תפקידים נוספים בשורות המדינה האיסלאמית, ובראשם לפתות גברים ונשים להצטרף לארגון הטרור באמצעות חזותן המערבית.

עד שמדינות המערב ישכילו ליישם תוכניות חינוך, רווחה ופיקוח הדוק על צעירים היוצאים לבדם את גבולות המדינה, נראה כי מעגל הקסמים יימשך. נשים צעירות מערביות ימשיכו להגיע לסוריה והן ימשיכו לפתות אחרות ללכת בעקבותיהן.

הכותב הוא ראש החטיבה למזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי - נשים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר