"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הקול השקט של המוגבלים בשכלם

הקול השקט של המוגבלים בשכלם

דר יריב וינצר
, עודכן

לב ליבה של הדמוקרטיה נעוץ בכך שכל פרט, כל אזרח במדינה, יכול להשמיע את קולו, דעתו ולבטא אותם דרך הצבעה חופשית בקלפי. ערך דמוקרטי יצוק נוסף הינו שלטון העם שמטיל על כל אזרח את החובה לראות את זולתו, כשווה לו בזכויותיו. למרות כל זאת, בשנת 2015 בישראל, קולו של ציבור עצום – כלל אינו נשמע.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתחילת שנת 1998 התקבל בכנסת 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998'. בבסיס החוק עומד העיקרון הדמוקרטי החשוב "ערך השוויון", לאמור: אדם עם מוגבלות שווה לכל אדם אחר בחברה. אלא, שעקרון זה אינו בא לידי ביטוי באחד המקומות החשובים ביותר לבעלי מוגבלויות והוא, הענקת חופש הבחירה חרף הקושי המובנה הקיים בהם. מימוש עקרון השוויון היה צריך לאפשר לציבור זה להצביע ולבחור בעצמם את נבחריהם לכנסת.

החשיבות של צעד זה היא שבעלי המוגבלויות יוכלו לבחור את נציגיהם באופן עצמאי, ובכך לקדם נושאים קריטיים שלהם השפעה ישירה על חיי היום יום, כגון חינוך לסובלנות, שילוב, נגישות מקומות העבודה, נגישות התחבורה הציבורית ומקומות הבילוי. כיום אנו רואים נבחרי ציבור שעוסקים בקידום ההנגשה של המרחב הציבורי למוגבלים בשכלם, אך הדבר אינו מספיק. אילו היו בעלי המוגבלויות בוחרים בעצמם את נציגיהם, היה הדבר מקבע את המחויבות העמוקה של נציגיהם הישירים לקידום זכויותיהם ושיפור חייהם. המערערים על דעה זו טוענים כי יש למנוע מבעלי המוגבלויות להצביע כיוון וכישוריהם הקוגניטיביים לא מאפשרים הצבעה כנה ואמיתית. זו קביעה גורפת ומכלילה, שכן טענה זו ניתן להעלות גם כלפי אוכלוסיות אחרות בחברה, שאינן מובחנות ונושאות עמן תיוג שלילי, כמו זה הקיים כלפי בעלי המוגבלות השכלית.

השיוויון משתקף בצילומים

דוגמא מהדהדת לעקרון השוויון בחברה משתקפת בתערוכת צילומים שהפיקה תנועת 'גיבורים קטנים' לקידום ושילוב ילדים עם מוגבלויות. התערוכה מתקיימת במתנ"ס ע"ש אלי כהן בעיר כפר סבא ומציגה צילומים שאותם הנציחו, ללא כל הכשרה מוקדמת, בעלי מוגבלות שכלית, המעידה על תמונת העולם שלהם שאינה שונה או הפוכה לתמונת העולם הנתפסת על ידי חובבי צילום נטולי צרכים מיוחדים. וזוהי הפרשנות המובהקת לשוויון.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מצרים אישרה לתקוף בעזה

חוק הבחירות באלעולם כדי לקבע את עקרון השוויון לטובת בעלי המוגבלויות. על מנת להבטיח כי ההצבעה של בעלי המוגבלויות תהיה נקייה מהשפעה זרה בהליך ההצבעה בקלפי החוק נותן מענה יעיל בדמות מנגנוני פיקוח ובקרה. עתה, זהו הרגע למנף את הכלים שמעניק לנו חוק הבחירות, להתמיד במגמת שילוב בעלי המוגבלות השכלית בחברה בראש ובראשונה בזירה התעסוקתית שהינה גם האפקטיבית ביותר והנגישה ביותר. יחד עם זאת, 'שעת המבחן' הראשונה במעלה הינה 'יום הבוחר', בו ניתנת לחברה האפשרות לבטא בצורה מעשית ומיידית את עמדתה האמיתית כלפי ערך הסובלנות, שילוב השונה ובעלי הצרכים המיוחדים , לרבות בעלי מוגבלות שכלית, ולהפוך ציבור זה לשותף לעיצוב דמותה העתידית של החברה שהוא חי בה.

הכותב הינו נשיא התנועה החברתית 'גיבורים קטנים', לשילוב בעלי מוגבלות שכלית בקהילה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...