נתניהו, המהמר שניצח

את הבחירות הקודמות סיים הליכוד בצורה מזעזעת, עם 20 מנדטים (31 יחד עם ישראל ביתנו), בירידה של 7 מנדטים מבחירות 2009, ועם מפלגות רבות שנגסו בליכוד מימין ומשמאל. תוצאותיהן של הבחירות הביאו אותנו לממשלה בלתי יציבה, כאשר ברית האחים בנט-לפיד התפרקה לאחר חוק הגיוס ולפיד-לבני תוקפים את ביבי על כל צעד מדיני.

לאחר מבצע צוק איתן הגיע המשבר לשיא ונתניהו החליט ללכת לבחירות. לכאורה, הימור מטורף. ראש ממשלה מכהן, שמנסה למנוע נסיגה נוספת והתגרענות מאיראן, מחליט ללכת למשאל עם – והפעם על עצמו. היום קיבלנו את תוצאות הבחירות ונראה שההימור הצליח. נתניהו קיבל בדיוק את מה שרצה.

ראשית, הצמיחה של הליכוד. בחודשים האחרונים היה הציבור הדתי קרוע בין הבחירה הטבעית של רבים בבנט, לבין הקריאה להצביע ליכוד כדי למנוע פינוי יישובים. לאורך כל הזמן טענו אנשי האגף היותר ימני כי מה שמשנה הוא גודל הגוש ולא גודל המפלגה. "תצביעו בנט", הם אמרו, "ככה תקבלו שני פתקים במחיר אחד". ובכן, תוצאות הבחירות הדגימו לנו כי בדיוק ההפך הוא הנכון. העובדה שהליכוד ניצח בפער רב היא זו שנתנה לו את הניצחון. עכשיו תדמיינו תוצאה של ליכוד 22 ובנט 15, מול הרצוג עם 27. יש למישהו ספק מי היה מרכיב את הממשלה? האם כחלון היה הולך נגד מה שהסתמן כ"רצון העם" לממשלת ימין צרה עם נתניהו? ועוד לא דיברנו על הלחץ התקשורתי שהיה מציג מיד את הרצוג כמנצח ומביא את האחרים לפתחו.

שנית, הטעויות של השמאל. בניגוד למה שטוענים בתקשורת, נתניהו לא הפחיד את אזרחי ישראל, כי אם הצביע על המציאות כפי שהיא. איראן אכן מכוונת לפצצה, העולם אכן ממשיך להפעיל לחצים אדירים לנסיגה והנושא המדיני כן על השולחן. במקום להתמקד בנושאים החברתיים, המשכנו לשמוע שוב ושוב את נציגי השמאל-מרכז מדברים על נסיגה חד צדדית, או על הסדר מדיני שכולם יודעים באיזה מחיר הוא כרוך. היום רבים בשמאל שואלים את עצמם "איפה טעינו". ובכן, בראש ובראשונה בהתעקשות על מצע מדיני של נסיגות, ולא פחות מכך – אי ההתייצבות לצד נתניהו בנושא איראן.

גם התקשורת לא טמנה את ידה בצלחת, והציבה עצמה כלא פחות מאויב הימין. התקשורת, כפי שהודה בכך רביב דרוקר, התייצבה נגד נתניהו ותקפה אותו ללא רחם, תוך התמקדות בפרשיות שוליות ובתקיפה אישית. לאורך כל הדרך לא התקיים דיון ענייני בשאלות החברתיות, אלא שוב הייתה התמקדות במצב הביטחוני. אפילו קמפיין המפקדים לא סייע כי אם הזיק, כיוון שהציבור ראה את המלצותיהם על נסיגה כהפקרות.

עם ישראל קם היום לממשלה אשר נדמה שנתניהו לא יכול היה לחלום על טובה ממנה. ליכוד חזק, כמפלגת ציר, ומסביבה מתלכדות מפלגות הלוויין, ימניות יותר (בית יהודי) ופחות (כולנו).

במידה והתוצאה הייתה תיקו, יתכן ועדיף היה ללכת לממשלת אחדות, אך משעה שהניצחון הוא בפער כזה אין שום צורך בכך.

לאורך כל השבועות האחרונים היה נדמה שנתניהו הולך לאבד את שלטונו בגלל אותו הימור. משנטרפו הקלפים מחדש, נמצא כי ההימור הצליח לחלוטין. כעת, חובת ההוכחה עליו.