"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ניקיון פסח: להגיע לסדר בשלום

ניקיון פסח: להגיע לסדר בשלום

הרב רונן נויבירט
, עודכן

חודש ניסן הגיע ועימו ימים של ניקיונות סביב השעון עד לחג הפסח המתקרב. כולנו רוצים להסב לשולחן הסדר כאשר הבית כמובן נקי ומסודר, אבל חשוב לדעת שההלכה אינה מחייבת לאבד את הצפון, ובעיקר את השפיות, כדי להכשיר את הבית. חבל להיכנס מותשים ועצבניים אל יום החג של ליל הסדר ולהפסיד את החוויה המשפחתית הגדולה והמיוחדת של השנה, רק משום שהוצאנו את כל האנרגיות על ניקיונות מטורפים, שאת חלקם אפשר לעשות גם אחרי החג. מתברר שכדי להכשיר את הבית למהדרין צריך לא יותר מיום אחד של עבודה.

יש שני איסורים בחמץ במהלך חג הפסח. הראשון הוא איסור אכילת חמץ, דבר שנאסר גם בכמות המזערית ביותר. זו הסיבה שאנו מכשירים את הכלים השונים לפסח, מחשש שיש בהם טעם של חמץ. השני הוא איסור "בל ייראה ובל יימצא", כלומר: אסור שיימצא כל חמץ ברשותו של אדם בחג הפסח. זו הסיבה שאנו מנקים את הבית היטב ומוכרים את החמץ, כדי להוציא כל חמץ אפשרי מרשותנו. איסור זה אינו חל על פירורי חמץ, אלא על חתיכות שגודלן כזית ומעלה, כלומר: בנפח משוער של קופסת גפרורים רגילה.

מסיבה זו, כל שצריך לבדוק ולנקות לפסח הוא חתיכות חמץ גדולות. אין צורך להילחם נגד פירורים קטנים שאין סיכוי שמישהו יאכל אותם, כגון פירורי לחם קטנים התקועים בשטיח או פירורי ביסלי שבין המושבים ברכב, ואפילו אם לא נפסלו לאכילת כלב. רק במקומות הבאים במגע עם אוכל (בעיקר במטבח) יש לנקות כל פירור של חמץ מכיוון שכאמור, חמץ אסור באכילה אפילו בכמות הקטנה ביותר. יש צורך להחמיר בכל פירור בשולחנות, בכיסאות אוכל לילדים ובכל מקום שעשוי לבוא במגע עם אוכל במהלך חג הפסח.

התנהלות עצבנית בניקיון היסטרי של הבית, צעקות וכעס על הילדים המפזרים חמץ במקומות שכבר נוקו לפסח, המתח הגואה בין בני הזוג על רקע עזרה בלתי מספקת בהכנת הבית, הלחץ הבלתי פוסק והתשישות המוחלטת שאיתה מגיעים לליל הסדר, כל אלו הם ההפך הגמור ממה שאליו התכוון המשורר. ליל הסדר הוא לילה מיוחד של חוויה משפחתית יוצאת דופן. זוהי הזדמנות מיוחדת ליצור חיבור בין הדורות, לטפח שיח ותקשורת בין הורים וילדים ולחזק את התא המשפחתי. סיפור ההגדה צריך להיות סיפור חי, זורם ונושם ולא "הרצה" של ההגדה במהירות כקריאת טקסט גרידא. יש בהגדה דידקטיקה רבה לצורך חוויית תהליך פנימי, נפשי, רוחני, משפחתי וחברתי. איך אפשר לחוות כל זאת אחרי שבועות של טרור ניקיון בבית ותשישות גופנית ונפשית? אולי ניקינו כל חמץ ופירור אבק, אבל החמצנו את ההזדמנות של השנה לחוויה רוחנית־משפחתית.

את הזמן המתפנה מניקוי מיותר יש לנצל לצורך לימוד והכנה רוחנית לפסח, ולעסוק בעיקר בניקוי ובבדיקה פנימית של הלב והלשון כפי שמופיע בספר התודעה: "אז והגדת לבנך - ובנך שומע, והללת את שם ה' אלקיך - ומלאכי מעלה וכל דרי מטה יטו אוזן לשירתך, שירת אמת היוצאת מלב אמת ובלשון נקייה; וכל המרבה לספר, באותה שעה - הרי זה משובח".

הכותב הוא רב קהילת "אהל ארי" ברעננה וחבר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...