"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פסח שמח: זמן להתקרב

פסח שמח: זמן להתקרב

עליזה גרשון
, עודכן

אווירת החג השוררת טרם השתיקה את קולות השסעים בחברה, שאך הרימו ראש ביתר שאת. לפני שבועות מספר הגיעה לסיומה מערכת בחירות סוערת במיוחד, שהותירה מאחוריה לא מעט כאב על התהומות שנתגלו והשסעים שנפערו בחברה הישראלית. נדמה היה כי ההשתלחות ההדדית איש ברעהו הפכה לסוג של ספורט לאומי גם בשבועות שחלפו מאז.

ראינו על גבי המסכים וקראנו בעיתונים שלל דעות ומגוון קולות, שהובאו בסגנונות בוטים פחות ובעיקר בוטים יותר. נוכחנו לצערנו כי השסעים עדיין חיים בינינו, וכי הם רבים ועוצמתיים משחשבנו. הם נובעים מעצם היות החברה הישראלית ביטוי לשלל ערכים שונים ומגוונים, וזאת בעיקר משום שבארץ נפגשו שלל תרבויות, סגנונות ואופני חיים מרחבי העולם כולו.

אמנם אנו נוטים להתהדר בהיותנו, כאן בישראל, כור היתוך המקבץ לתוכו בהצלחה מגוון קבוצות, אולם במשך השנים שעברו לא הצלחנו ליצור

רקמה שתאחה את הקרעים בין כל הקבוצות בחברה בישראל. יוצא, אפוא, שאנו עדים למגוון ביטויים של תחושות הדרה בקרב קבוצות המיעוט השונות.

כעת, כמו בהזמנה, הגיע חול המועד פסח, שבוע שבו עם ישראל נוסע בדרכים, מטייל בשבילים, שוהה בגנים הלאומיים ובפארקים ההומים ויכול לפגוש ולשוחח עם מי שאינו מרבה לפגוש בימי שיגרה: תושב המרכז יכול לבקר את חברו בפריפריה, הדתי יכול לבקר את חברו החילוני. המזרחי מוזמן לבקר את חברו האשכנזי, והשמאלני והימני ייפגשו זה עם זה בחוף הים.

בימים אלה מיליוני ישראלים מטיילים בטבע, נוסעים בדרכים, לנים בפינות חמד, מאכלסים את בתי המלון והצימרים או סתם יושבים על ספסל ומחליפים דעות. אנו עושים בימים אלה את מה שאיננו יכולים לעשות בשיגרה, ועל כן קוראים לתקופה זו "חול המועד" - זהו יום חול, אך הוא למעשה חג המשחרר אותנו מטרדותינו ומעיסוקינו היומיומיים.

חג זה הוא הזדמנות לשימת לב דווקא למשותף בינינו: כולנו יצאנו ממצרים, כולנו נדדנו 40 שנה במדבר והפכנו מצבר שבטים לעם, וכך גם בפסח השנה אנו ממשיכים במסע הגיבוש שלנו, שבעצם מעולם לא הסתיים. וכך, מתוך השוני והגיוון צומח לו המשותף המובהק.

ברית הגורל הנובעת מעברנו המשותף מאוד ברורה לנו. השאלה היא אם גם עתידנו המשותף ואופן יישומו נהירים מספיק. עלינו להמשיך בחיפוש הדרך, עד שנגיע להסכמה על שלל הערכים המשותפים לכולנו ואשר מחברים בינינו בברית ייעוד.

החברה בישראל מורכבת אבני פסיפס צבעוניות ומגוונות. חילונים, דתיים, מזרחים ואשכנזים, עולים וותיקים, שמאל וימין, וכולם זמינים בימים אלה יותר מתמיד, כדי להכיר זה את זה, להבין זה את זה וללמוד לכבד את הערכים ואת המסורת אלה של אלה. השבוע הקרוב הוא מועד שעשוי בהחלט לספק לנו כר פורה להיכרות משותפת.

אני מזמינה את כולנו לנצל את ימי השמש, לעצור ולהביט בחלון הראווה המרהיב של עם ישראל, להכיר ולהבין. כי רק כולנו יחד נוכל לבסס פה חברה תוססת ובריאה יותר.

הכותבת היא מנכ"ל ארגון צו פיוסטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...