פסח שמח: זמן להתקרב

אווירת החג השוררת טרם השתיקה את קולות השסעים בחברה, שאך הרימו ראש ביתר שאת. לפני שבועות מספר הגיעה לסיומה מערכת בחירות סוערת במיוחד, שהותירה מאחוריה לא מעט כאב על התהומות שנתגלו והשסעים שנפערו בחברה הישראלית. נדמה היה כי ההשתלחות ההדדית איש ברעהו הפכה לסוג של ספורט לאומי גם בשבועות שחלפו מאז.

ראינו על גבי המסכים וקראנו בעיתונים שלל דעות ומגוון קולות, שהובאו בסגנונות בוטים פחות ובעיקר בוטים יותר. נוכחנו לצערנו כי השסעים עדיין חיים בינינו, וכי הם רבים ועוצמתיים משחשבנו. הם נובעים מעצם היות החברה הישראלית ביטוי לשלל ערכים שונים ומגוונים, וזאת בעיקר משום שבארץ נפגשו שלל תרבויות, סגנונות ואופני חיים מרחבי העולם כולו.

אמנם אנו נוטים להתהדר בהיותנו, כאן בישראל, כור היתוך המקבץ לתוכו בהצלחה מגוון קבוצות, אולם במשך השנים שעברו לא הצלחנו ליצור

רקמה שתאחה את הקרעים בין כל הקבוצות בחברה בישראל. יוצא, אפוא, שאנו עדים למגוון ביטויים של תחושות הדרה בקרב קבוצות המיעוט השונות.

כעת, כמו בהזמנה, הגיע חול המועד פסח, שבוע שבו עם ישראל נוסע בדרכים, מטייל בשבילים, שוהה בגנים הלאומיים ובפארקים ההומים ויכול לפגוש ולשוחח עם מי שאינו מרבה לפגוש בימי שיגרה: תושב המרכז יכול לבקר את חברו בפריפריה, הדתי יכול לבקר את חברו החילוני. המזרחי מוזמן לבקר את חברו האשכנזי, והשמאלני והימני ייפגשו זה עם זה בחוף הים.

בימים אלה מיליוני ישראלים מטיילים בטבע, נוסעים בדרכים, לנים בפינות חמד, מאכלסים את בתי המלון והצימרים או סתם יושבים על ספסל ומחליפים דעות. אנו עושים בימים אלה את מה שאיננו יכולים לעשות בשיגרה, ועל כן קוראים לתקופה זו "חול המועד" - זהו יום חול, אך הוא למעשה חג המשחרר אותנו מטרדותינו ומעיסוקינו היומיומיים.

חג זה הוא הזדמנות לשימת לב דווקא למשותף בינינו: כולנו יצאנו ממצרים, כולנו נדדנו 40 שנה במדבר והפכנו מצבר שבטים לעם, וכך גם בפסח השנה אנו ממשיכים במסע הגיבוש שלנו, שבעצם מעולם לא הסתיים. וכך, מתוך השוני והגיוון צומח לו המשותף המובהק.

ברית הגורל הנובעת מעברנו המשותף מאוד ברורה לנו. השאלה היא אם גם עתידנו המשותף ואופן יישומו נהירים מספיק. עלינו להמשיך בחיפוש הדרך, עד שנגיע להסכמה על שלל הערכים המשותפים לכולנו ואשר מחברים בינינו בברית ייעוד.

החברה בישראל מורכבת אבני פסיפס צבעוניות ומגוונות. חילונים, דתיים, מזרחים ואשכנזים, עולים וותיקים, שמאל וימין, וכולם זמינים בימים אלה יותר מתמיד, כדי להכיר זה את זה, להבין זה את זה וללמוד לכבד את הערכים ואת המסורת אלה של אלה. השבוע הקרוב הוא מועד שעשוי בהחלט לספק לנו כר פורה להיכרות משותפת.

אני מזמינה את כולנו לנצל את ימי השמש, לעצור ולהביט בחלון הראווה המרהיב של עם ישראל, להכיר ולהבין. כי רק כולנו יחד נוכל לבסס פה חברה תוססת ובריאה יותר.