"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוזרים לאווירה של כבוד ושיתוף

חוזרים לאווירה של כבוד ושיתוף

מיכאל טוכפלד
, עודכן

תתפלאו, אבל מי שצריך להיות מרוצה מאוד מההסכם הקואליציוני עם החרדים הוא דווקא יאיר לפיד. זאת, כמובן, בתנאי שלפיד אינו מוכוון יחצנות רדודה לצורכי רייטינג, ואכן מעוניין בכנות ובכל ליבו להביא לשוויון בנטל ולהשתלבות החרדים בחברה היצרנית העובדת. הרי אם היה משהו שעצר את המהפך בחברה החרדית וסגר אותה מחדש, זה היה אותו סעיף פלילי אומלל והרסני בחוק השוויון בנטל.

גם לאנשי השוויון הקיצוני כעֹפר שלח ודומיו היה ברור כי זה סעיף ריק מתוכן, משולל יכולת אכיפה מעשית. הוא רק הצליח לחסל כל סיכוי להסכמה ותקע מקל בגלגלי השינוי החברתי העמוק שהחל לבעבע בחברה החרדית. מספרי המתגייסים עלו לאט ובהתמדה. בני הנוער החרדים החלו לגלות עניין באופציות השירות. שיעור החרדים שהחל ללמוד במוסדות אקדמיים (שהשכילו להתאים עצמם לדרישותיהם) גדל אף הוא במספרים עצומים, תוך שהם מתגברים ללא מאמץ מיוחד על חסך בן שנים בלימודי "ליבה". הם מצאו דרכם לשוק העבודה ועברו הכשרות מקצועיות תוך ניצול כישוריהם האנליטיים לא רק מול דפי הגמרא, אלא גם מול פרויקטים עתירי ידע וטכנולוגיה לתפארת מדינת ישראל, ולעיתים אף למגינת ליבם של רבניהם ופוליטיקאיהם, המעדיפים להשאירם במצב סטטי של בורות ורעב מטעמי שליטה.

החרדים היו מוכנים לצעדים מרחיקי לכת אלמלא דאג מישהו להשפילם עד עפר ולדרוך עליהם במגף גס. מישהו הבין שצריך ללכת אחורה. אפילו לפיד אינו יודע עד כמה צודקת כרזת המחאה שלו "ישראל הולכת אחורה". כעת צריך לתקן את העיוות הגדול במדיניותו, שנוצרה לצורכי פופולריות עצמית, ואת זה באים ההסכמים החדשים לתקן.

גם ביטול חובת לימודי הליבה הוא בסך הכל אקט המחזיר את השפיות לדמוקרטיה שלנו. אם להורים בישראל יש חופש בחירה להעניק לילדיהם חינוך אנתרופוסופי, מונטסורי, התיישבותי, חקלאי או אפילו ביתי, כשהם משוחררים מכפיית תוכנית מוכתבת ואינדוקטרינית, מדוע לא יינתן אותו חופש בחירה לאלה הרוצים בחינוך תורני?!

צווחים על ששת המיליארדים הניתנים לקצבאות? ובכן, רבותיי, מה לעשות? מי שנפגע מביטולן בקדנציה הקודמת היו לא רק החרדים, אלא כל ציבור ההורים. להגיד "קצבאות ילדים" בנשימה אחת עם "חרדים" זה כל כך ניינטיז. צריכים להפנים שאזרחי המדינה אינם רק אלה היושבים ב"הבימה" (מה גודל הקיצבה שלה?) או בוגרי החוג לאנתולוגיה סינית השוואתית אלא גם תלמידי התיכון בסכנין וכן, גם האברכים לומדי התורה בישיבות.

דווקא מי שרוצה לראות את הציבור החרדי מתגבר על מחסומי עבר, משתלב בחברה ונפתח אליה חייב לתמוך בצעדים שיחזירו לו את כבודו, יאפשרו לילדיו לעלות מעל קווי העוני, ההזנחה והאלימות וייצרו אווירה של שיתוף אמיתי. אותו פוליטיקאי שהתבטא נגד ואמר שזה יעבור "על גופתו", ייווכח לדעת שזה באמת מה שיקרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...