עיסקת הספינות: כולם מרוויחים

עיסקת רכישת ארבע ספינות קרב מגרמניה על ידי ישראל מוסיפה נדבך נוסף לשיתוף הפעולה הימי־צבאי בין שתי המדינות, הפועל בהצלחה רבה זה כ־60 שנה. המספנות הגרמניות הן בעלות הידע והניסיון המתקדמים בעולם בכלי השיט הקטנים יחסית, אשר להם נזקק חיל הים הישראלי, בניגוד למספנות האמריקניות המתמחות בפיתוח ובבניית אוניות מלחמה גדולות הרבה יותר ונושאות מטוסים, שאינן יכולות לספק את סוגי כלי השיט הנדרשים להגנת חופי ישראל ואסדות הגז.

בשנותיה הראשונות של המדינה היה חיל הים מורכב מספינות ישנות ובלתי מתאימות, מרביתן ספינות מעפילים לשעבר, שלא איפשרו מענה מבצעי מול מדינות ערב. חיל הים רצה לרכוש ספינות קרב חדשות, אך האמריקנים הטילו אמברגו נשק על המזרח התיכון ומדינות מערביות רבות לא רצו למכור ספינות לישראל. בשנים 1957-1956 הועברו בחשאי מגרמניה לישראל שתי ספינות סיור, אשר נבנו במספנות בורמסטר בצפון גרמניה. ספינות אלו הושקו בחיל הים תחת השמות אח"י ירדן ואח"י ירקון, וכדי להסתיר את מוצאן הוצגו כאילו נבנו בישראל.

ואולם שתי ספינות קטנות אלו, עם שתי משחתות ישנות מימי מלחמת העולם השנייה שנרכשו כעודפים מבריטניה, לא נתנו מענה מבצעי מול האיום המתעצם של מדינות ערב, אשר קיבלו את מיטב ספינות הקרב מבריה"מ. לפיכך החלו בחיל הים בשנות ה־60 לפתח תוכניות לדגם חדש של ספינת קרב - ספינת טילים (סטי"ל) - אשר היה בבחינת מהפכה בחשיבה הימית הצבאית. מפקדי חיל הים, בראשותו של האלוף שמואל טנקוס, הבינו כי מדינה קטנה כמו ישראל לא תוכל להחזיק צי של משחתות ואוניות מלחמה גדולות, ולכן התמקדו בפיתוח ספינות קטנות. מגעים חשאיים עם גרמניה לבניית סוג חדש של סטי"ל הביאו לעיסקה סיבובית, שבה היו מעורבות שלוש מדינות: הספינות החדשות תוכננו על ידי חברת לורסן הגרמנית, אך יוצרו בפועל במספנות שרבורג בצרפת.

חלק מספינות אלו נתקעו בצרפת לאחר בנייתן עקב אמברגו נשק שהטיל הנשיא שארל דה גול על ישראל. הן הוברחו לישראל במבצע נועז של המוסד וחיל הים בערב חג המולד 1969. אנשי חיל הים וסוכני המוסד, שהתחזו למלחים אזרחיים, התגנבו בסתר לתוך נמל שרבורג, שם עגנו הספינות, ובשעת לילה מאוחרת, כאשר השוטרים ואנשי המכס הצרפתים חגגו את חג המולד בשתייה מרובה, יצאו הספינות בחשאי אל הים הפתוח והגיעו לאחר תלאות רבות לישראל. סטי"לים אלו היו עמוד השדרה של חיל הים שנים רבות והביאו להישגים מבצעיים מרשימים במלחמת יום כיפור ובשנים שלאחריה.

הספינות החדשות, שבנייתן סוכמה השבוע, ייבנו על ידי מספנות בורמסטר בגרמניה - סגירת מעגל של 60 שנה מאז בנו מספנות אלו את הספינות הראשונות עבור ישראל. יש לזכור כי גם לגרמניה יש אינטרס חשוב בהצלחת עיסקה גדולה זו. הדרישה העולמית לספינות מלחמה ירדה מאוד בעשור האחרון. המשבר הכלכלי העולמי, ואיתו קיצוצים בתקציבי הביטחון של מדינות רבות, הביאו להקפאת הדרישה לספינות קרב חדשות. במקום לרכוש ספינות חדשות, משפצות מדינות רבות את אוניות המלחמה הישנות שברשותן ומשביחות אותן בעזרת מערכות אלקטרוניות וטילים חדשים, חלקם אף מתוצרת ישראל.

ממשלת גרמניה מעוניינת לשמר את יכולת הפיתוח והבנייה של ספינות כאלה במספנות בצפון גרמניה, בייחוד בעת שספרי ההזמנות של המספנות ריקים. מימון שליש מעלות הספינות הוא כמובן מתנה יפה ומבורכת לישראל, אך הוא גם סבסוד עקיף של ממשלת גרמניה למספנות כדי להבטיח מקומות עבודה באזורים תעשייתיים שנפגעו ממשבר היורו ומירידה בהזמנות. הסכם זה משדרג את חיל הים הישראלי להתמודד היטב מול האתגרים הימיים של העשורים הבאים.

הכותב הוא ראש המחלקה למדע המדינה באונ' בר־אילן ועמית בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו