"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקטל בדרכים: הכל מתחיל בידיים שלנו

,עודכן

שבעת ההרוגים בשתי היממות האחרונות בכבישים מביאים אותנו למספר הבלתי נתפס של 129 הרוגים מתחילת השנה. זו היתה יממה כואבת, מדממת וטרגית, ויש לקוות כי ערב השבעת הממשלה החדשה היא תעלה לסדר היום את נושא תאונות הדרכים, שהוא מכת מדינה מתמשכת, וכל עוד נמשך הקטל - עלינו להמשיך להילחם בו.

לשמחתנו, יש תנופת עשייה במשרד התחבורה כיום בכל נושא התשתיות, ואני מקווה מאוד שהמדינה תמשיך לצמצם פערים מהעולם המערבי. עם זאת, יש לזכור כי התשתיות הן לא הכל. בסופו של דבר, הגורם המשמעותי ביותר הוא הגורם האנושי. אותו נהג שאוחז בהגה כשהוא שיכור, מסומם או עייף. אותה נהגת שנוסעת בדרך המלך, אבל בוחרת לענות לשיחת טלפון או לשלוח סמס. אותם אנשים שבוחרים לעקוף בדרך שבה מסומן קו הפרדה מלא, בתקווה שיצליחו לסיים את העקיפה בשלום, והרשימה עוד ארוכה. שורה בלתי נתפסת של טעויות אנוש, שמתבצעות חדשות לבקרים ומובילות לתאונות דרכים קטלניות. את הטעויות האלה אפשר לצמצם על ידי חינוך ואכיפה.

הענישה מוכרחה להיות נוקשה ומרתיעה ונוכחות המשטרה צריכה להיות מורגשת בשטח. אלו הן שתי זרועותיה של האכיפה. העונש בגין עבירות תנועה צריך לעמוד לנגד עיניהם של הנהגים מהרגע שהם נכנסים לרכב ועד לרגע שהם יוצאים ממנו. יש צורך בתגבור משמעותי של משטרת התנועה, כך שתתאפשר פריסה רחבה יותר של כוחות שיטור בצמתים ובדרכים לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל. ואולם אין די בכך, בד בבד יש להעמיק את ההשקעה בחינוך.

חינוך צריך להתבצע כל השנה, כל הזמן, ולא רק כשתאונות הדרכים עולות לכותרות בגלל צירוף טרגי של מספר הרוגים. חינוך צריך להתבצע מהגיל הרך, אז אנחנו מלמדים את הילדים כללי חציית כביש נכונים, ועד לגילי תיכון, שבהם אנחנו חייבים להכין את בני הנוער שלנו לרגע שבו יעלו על הכביש. כדאי לזכור, רק לפני שני עשורים חגירת חגורה מאחור היתה חלום רחוק. רק מסע חינוכי ופרסומי, שעסק בחינוך הילדים בנושא, הפך את הקערה על פיה. בזכות הקמפיין הנכון שזכור לכולנו ("מדליק מי שמקליק ראשון"), הפכו דווקא הילדים לאלה שדורשים מההורים להקפיד על חגירה. הילדים גם הפכו למחנכים של עצמם. כל ילד למד להסתכל סביבו ולבקש מההורים לא לנסוע לפני שכל הספסל האחורי חגור. באחת פתרנו בעיה כאובה, ומספר הילדים שעפו בתאונות דרכים מרכב הוריהם הצטמצם דרמטית. זהו צמצום ששווה חיי אדם.

כעת נכנס למשרד החינוך שר חדש, שידוע ביכולותיו לקדם חקיקה ותוכניות לאומיות. אני פונה לידידי השר נפתלי בנט: אנא, קדם תוכניות לימודים בתחום החינוך לבטיחות בדרכים. עוד לפני הדיונים על אורך החופש הגדול, מבנה הבגרויות ונושאי הליבה, יש לטפל בתחום החשוב ביותר לעתיד הילדים והנוער - חיי אדם. ילדים שיתחילו היום, בגילי גן, ללמוד זהירות בדרכים בצורה רצינית ורציפה, יהפכו בעוד 12 שנה לנהגים שיידעו לשמור על חייהם ועל חיי האנשים שסביבם.

הכותב הוא ראש עיריית רעננה,יו"ר השדולה למאבק בתאונות הדרכים בכנסת ה־18

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר