"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלטה אמיצה, לטובת מבחן הגון

,עודכן

45 דקות. בכיתה. סגורים. לחץ. כל הורה חושב על החוויה הקשה שיעבור ילדו לקראת בחינת הבגרות השנה בעקבות ההחלטה של משרד החינוך. במקום לנסות ולהמציא בלחץ בחינה מורכבת השווה ברמתה ובהיקפה לבחינת הבגרות שהודלפה, קיבל משרד החינוך החלטה אמיצה בניסיון למנוע את גל ההעתקות והניסיונות להדליף את המבחן. באמצעים פשוטים כמו טלפון חכם ותוכנות להעברת מסרים מיידיים בקבוצות, כל אדם עם גישה לבחינות הללו יכול להפיץ אותן בתוך דקות בודדות. מה משמעות הבחינה במצב כזה? מה בדיוק היא בודקת? ועד כמה היא הוגנת - לכלל התלמידים, לרבות אלו שמסיבה כזו או אחרת אינם שייכים לקבוצה שחשפה את המבחן?

מדובר בפתרון מאולץ, רחוק מלהיות אידיאלי, אולם לדעתי הדבר אינו נובע מניסיון לענישה קולקטיבית אלא מניסיון למצוא פתרון מיידי שיאפשר את בחינות הבגרות באופן הוגן - לכולם. אכן, מדובר באי נוחות לתלמידים (ובעיקר לצוות המורים וההנהלה שיידרשו להדפיס ולשדך מאות בחינות בתוך 45 דקות). זהו אכן פתרון בעייתי בפני עצמו שיהיה צורך לתת לו מענה מסודר מצד משרד החינוך ובאחריותו, גם בשל החשש מקושי משמעותי בכניסה לאתר משרד החינוך של מאות בתי ספר בעת ובעונה אחת. ראוי ונכון היה להתייעץ עם מנהלי בתי הספר לפני קבלת ההחלטה הזו, ואני מקווה שלפחות לקראת השנה הבאה ההחלטה שתתקבל בהמשך תיעשה באופן זה.

אחת הטענות נגד ההחלטה היתה שתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז יתקשו לשבת במשך זמן זה. נכון, ואכן יש להיערך לכך ולהביא זאת בחשבון. גם תלמידים עם ADHD המקבלים טיפול תרופתי יוכלו להתמודד על ידי התאמת מועד נטילת התרופה.

נוסף על כך, הפגיעה בתלמידים בעקבות ביטולים של בחינות בגרות שהודלפו (כמו זו ב־15.1.15, שבעקבותיה כ־14 אלף תלמידי כיתות י"א־י"ב לא ניגשו לבחינה) תהיה חמורה הרבה יותר מבחינת עוגמת הנפש והתסכול.

עם זאת, מה ההבדל בין התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות לבין אנשים הניגשים למבחן פסיכומטרי שלפניו צריך גם כן להמתין כ־45 דקות בכיתה? אין כל סיבה שהתלמידים יישבו "סתם" במשך הזמן הזה. את הזמן ניתן לנצל בדרכים שונות - הרפיה והורדת הלחץ באמצעות מוסיקה נעימה ונשימות הרפיה, מתיחות של הגוף למי שישב שעות ולמד וכל שריריו מכווצים (המורה לחינוך גופני יכול להשתתף), שאלות ותשובות עם מורה מקצועי בנושאי הבחינה, תרגול כתיבת תשובה אפקטיבית מבחינת מבנה וניסוח או תרגול וניתוח של שאלות לדוגמה במקצוע הבחינה. כל אלה יכולים רק לסייע ואף לשפר את הסיכוי של התלמידים להצליח בבחינות. הסתכלו על החצי המלא של הכוס, לכל דבר יש פתרון ולהדלפות צריך לשים סוף. בהצלחה בבחינות.

הכותב הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מרצה בכיר בחוג לחינוך מיוחדבמכללה האקדמית אחוהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר