"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רציונליזציה של עצלנות

,עודכן

בבית הספר אנחנו מתייגים את הילדים ומסמנים להם מראש את עתידם - מי למסלול עיוני ומי למקצועי, מי למגמה הומאנית ומי לריאלית. אנחנו מוותרים מראש למי שכישרונו מתגלה מעט באיחור, סוגרים דלתות בפני מי שטרם יודע לבחור ובעיקר שמים איקס גדול בפני מי שקצת קשה לו. אנחנו ממהרים לסווג ולמיין, לא לוקחים סיכון ולא נותנים סיכוי.

פספסנו את ההזדמנות ללמוד מהעלייה הרוסית המופלאה. היא הביאה לכאן מחדש את השאיפה למצוינות במתמטיקה ובמוסיקה, בספורט ובספרות, במדעים ובריקוד. זו תפיסה לפיה לא רק יחידי הסגולה הם גאונים, אלא כל אדם הוא איש אשכולות, השואף למצוינות במגוון של תחומים שכל אחד מהם מחייב להתאמץ, להשקיע, להתאמן ולתרגל, בהתמדה ובהקפדה.

אבל אנחנו מפרידים ומפלגים, ובעיקר מוותרים לעצמנו ולילדינו בקלות. "אל תתאמץ יותר מדי, ילדי" אנחנו אומרים כשקצת קשה לו בלימודים ומשליכים עליו את טראומת המתמטיקה שלנו: "הוא לא חומר של חמש יחידות", מסביר רכז המקצוע, "זה לא לבנות", ממליצה היועצת לתלמידה המתלבטת. ומנהל בית הספר מסכם: "ראו אותי, בוגר ישיבה, קצין בצבא ולכל זה הגעתי עם שלוש יחידות".

מעגל הקסמים הזה מגיע לפתחם של התלמידים ובשלל תירוצים הרציונליזציה של העצלנות נשמעת כך: "תשעים בארבע יחידות יותר טוב משבעים בחמש יחידות', ואחר כך: "אשלים בגרויות כבר אחרי הצבא". ולקינוח: "הרי בשביל מה אצטרך בחיים משוואה ריבועית". בראש מורם הם מוותרים על תעודת בגרות איכותית ומגדילים את הסיכון שימשיכו להישען על ההורים גם שיהיו מבוגרים.

טיעון הנגד החזק הוא שלא כולם יכולים ולכן לא כולם צריכים ללמוד מתמטיקה בכלל, וברמת חמש יחידות בפרט. המצדדים בו אומרים שאם נניח שכולם יכולים, ונדחוף אותם בכוח, הם יסבלו לשווא. בדרך זו נוריד את הרמה ונפגע במוכשרי המתמטיקה "האמיתיים". הם גורסים שגישת "אנשי האשכולות" כבר לא רלוונטית בעידן הגוגל, שבו איש תחת גפנו ומתמחה בתחום הספציפי שלו.

אני רוצה לצעוק שטיעון מסליל שכזה גורם להרחבת פערים בחברה שלנו. בישראל ישנם תלמידים רבים שרוצים ויכולים להצטיין בלימודים ולהצליח בחיים, אך הם קוטלגו ושוכנעו מוקדם מדי שאין להם סיכוי. אנחנו חייבים לעכל ולהפנים שהפוטנציאל למצוינות נמצא במרכז ובפריפריה, בנות ובנים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים וזו זכותם הבסיסית וחובתנו המוסרית להעניק להם הוראה איכותית.

לרבים מהם אין קשרים ופרוטקציה, רק המצוינות בלימודים תאפשר להם מפתח לעתיד טוב יותר. נכון, לא כולם יהיו מדענים ומהנדסים ולא יפתחו תרופות, טכנולוגיות או אפליקציות חדישות, אבל המדינה שלנו זקוקה לעוד רבים נוספים כאלו. כמו שמי שגר בהוליווד טוב לו אם הוא מוכשר במשחק ובתסריטאות, כך ידע ומיומנות במתמטיקה ובמדעים יפתחו דלתות למי שגר בישראל.

כשהם מתאמנים ומזיעים באימוני הספורט ובחוגי ההכנה לצבא, אנחנו גאים בהם. כשהם מתרגלים פעם אחר פעם בחוגי המוסיקה והבלט, אנחנו דוחפים אותם להמשיך. לכן הגיע הזמן שנחליף דיסקט ונתחיל להתייחס להצטיינות בלימודים שלהם בדיוק באותה דרך. אז במקום לוותר להם ולקטלג אותם, בואו נאמין שהם יכולים, נעודד אותם להתאמץ ונתמוך בהם במעלה הדרך.

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר