"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
50 שנה ל"ניצן": לקויי למידה בלי בושה

50 שנה ל"ניצן": לקויי למידה בלי בושה

עפרה אלול
, עודכן

סיפורה של אגודת "ניצן" החל לפני 50 שנים, כאשר קבוצת הורים אמיצים לילדים עם לקויות למידה שמו להם למטרה לקדם את אוכלוסיית לקויי הלמידה בחברה הישראלית, שהתייחסה אל ילדיהם כ"שונים", כ"עצלנים" וכ"נמוכי יכולת".

בחמישים השנה שעברו, התחוללה מהפכה של ממש. כיום, רוב לקויי הלמידה משולבים בחינוך הרגיל, מתוך ההבנה כי רמת האינטליגנציה שלהם תקינה, וכי את לקות הלמידה ניתן לעקוף באמצעות אסטרטגיות למידה והתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות.

בזכות המהפך התודעתי, מגיעים תלמידים רבים עם ליקויי למידה להישגים בלימודים, נבחנים בבחינות הבגרות ולומדים מקצועות מאתגרים. סטודנטים רבים עם ליקויי למידה ממלאים את הספסלים באקדמיה, מצטיינים ותורמים לחברה ולמדינה בכל תחומי החיים: בכלכלה, בהיי־טק, בתקשורת, באמנות, בכל מקום כמעט הם פורצים את תקרת הזכוכית, ומצליחים להתבלט. השינוי הוא דרמטי כל כך עד שכיום השיח במעמד לקויי הלמידה עוסק בדרך כלל בתופעת ריבוי האבחונים וההתאמות. מי האמין אז, לפני 50 שנה, שמחסום הבושה יוסר, ותלמידים לא יחששו מתיוג, אלא להפך, יבקשו לקבל התאמות להיבחנות בבית הספר.

המציאות אכן השתנתה. בנובמבר האחרון הפיץ משרד החינוך מסמך הנחיות למנהלי בתי הספר, המגדיר מחדש את תנאי הזכאות לקבלת התאמות בבחינות הבגרות, וזאת כדי לשים קץ לתופעת "אבחון היתר". מטרת המשרד היא להוביל את מערכת החינוך קדימה. עם זאת, נראה כי המדיניות החדשה מתעלמת מהידע הרב שהצטבר בשנים האחרונות בתחום. ואכן, הגיע הזמן להגדיר בצורה ברורה ומדויקת איזוהי אוכלוסיית לקויי הלמידה ובהתאם, לקבוע מיהם התלמידים המשתייכים לאוכלוסייה זו, ומיהם אותם תלמידים מתקשים שבאמצעות עזרה נכונה והדרכת המורים בתוך בית הספר יוכלו "להיחלץ" מהגדרה זו. בשלה העת להקים ועדה ציבורית, שתקבע את מדיניות משרד החינוך וגורמי ממסד אחרים, לטווח ארוך, ובהתאם למשאבים מוגדרים.

נותרו עוד אתגרים רבים. בפריפריה, ובקרב משפחות מעוטות יכולת, הטיפול בלקויי הלמידה לוקה בחסר, עקב תת־אבחון וחסך בהוראה מתקנת ובתוכניות סיוע. התוצאה היא ילדים רבים המתקשים בלימודים והסובלים מבעיות חברתיות ורגשיות. אגודת ניצן פועלת בעזרת סניפיה בארץ, ומעניקה מדי שנה מלגות לאיתור, אבחון וטיפול, כדי שילדים אלה לא יישארו מאחור. אני גאה לעמוד כבר למעלה מעשרים שנה בראש האגודה ומבטיחה כי נמשיך ונפעל במרץ למען ילדי ניצן ולמען חברה צודקת ושוויונית.

הכותבת היא יו"ר אגודת ניצן בהתנדבות ואם לילד בעל ליקויי למידהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...