"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דיפלומטים תחת מתקפת סייבר

דיפלומטים תחת מתקפת סייבר

אמיתי דן
, עודכן

בימים האחרונים פרסמה חברת קספרסקי דוח חדש, בו הם חושפים תקיפה מתוחכמת שמטרתה היא בעיקר איסוף מידע וריגול. לדעתם, הניסיון ליירט את שיחות הגרעין מבוססת על קוד תוכנה שהתגלה בעבר, בשם Duqu, כשהחדירה התגלתה לאחר שהחברה איתרה פירצה במערכות שלה, וחקרה היכן התוקפים שפרצו למערכות המחשב שלה פעלו במקביל.אחד הדברים שעולים מהמסמך, הוא כעס של חברת האבטחה על התוקפים שהעזו לחדור אליה לצורך ריגול תעשייתי.

מבלי להיכנס לשאלה מי תקף, חשוב לשים לב לאחת ממטרות התקיפה שהם מדברים עליה: הגוף התוקף מחפש כינוסים ואירועים שבהם הרבה מדינות שולחות נציגים ומשלחות, ומדביק את הפלטפורמה שבה הכנס מבוצע – במקרה זה מוזכרים שם בתי מלון בשווייץ בהקשר של שיחות הגרעין, וכנס לציון 70 שנה לשחרור מחנה אושוויץ.

אז למה כדאי למדינה או לכל גוף התקפי אחר, לחדור לבתי מלון ואולמות קונגרסים?כמות המידע שיש בבית המלון על השוהים בו כוללת פרטים אישיים,זה מתחיל בצילומי דרכון, כרטיסי אשראי,אימיילים של המזמינים ופרטים כלכליים ואישיים.לאחר חדירה למערכות הרשת של בית המלון או מתחם כנסים אחר, ניתן לאסוף מודיעין על תעבורת הרשתות, מצגות שמועלות שם בזמן הכנס ואפילו מצלמות האבטחה.

נתון חשוב אחר, בהנחה שאנחנו רוצים לחדור פיזית לחדר מסוים, המערכות של המלון יודעות להנפיק כרטיסי גישה לחדרים ובמלונות מסוימים גם שולטות מרחוק בדלת ומקבלות אינדיקציה על הכניסות והיציאות, ככה שאם מישהו רוצה לחדור לחדר ניתן כך לדעת מתי החדר פנוי לצורך התקנת מכשירי ציתות.

בחזרה לרשת האינטרנט, ההבנה היא שכולם היום צריכים אינטרנט ולכן תקיפה כמו זו שחברת קספרסקי מתארת, מאפשרת לתוקף להאזין לתעבורת הרשת ולאסוף נתונים על הגולשים, לדוגמה נציגי מדינה מסוימת שמתחברים לשרתים מסווגים עם סיסמאות או קוראים תכתובות דואר אלקטרוני לאחר הזדהות עם שם משתמש וסיסמה.

הצורך והתלות באינטרנט של האורחים, גרמה למלונות רבים,ואולמות קונגרסים לספק תשתיות קוויות ואלחוטיות לשימוש האורחים, וכך כיום קל מתמיד לפרוץ למחשבים ניידים וטלפונים חכמים של תיירים במלון או דיפלומטים בכנס בינלאומי, כולם מתחברים ולפעמים החדר עצמו הופך להיות חדר חכם ומחובר אינטרנט.

מאחר שגם בתי המלון הפכו בשנים האחרונות לחכמים מתמיד,כמות המידע שניתן לשאוב מהם על השוהים מושכת מתקפות.בניתוח של האירוע כאן ומתוך הסתכלות לאחור, ניתן להבין שבתי מלון ואולמות קונגרסים שבהם יתנהלו בעתיד שיחות דיפלומטיות, או כנסים אחרים יותקפו יותר מבעבר על ידי מדינות נוספות, ארגוני פשע והאקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...