מחר אעלה לצפון הגולן, שם טמון רעי לנשק סלים שופי ז"ל, שנפטר לפני שלוש שנים. דרוזי גאה שראה בכל הדרוזים משפחה אחת גדולה, איש שקט וצנוע שאף פעם לא דיבר על עצמו, לוחם אמיץ וחבר נאמן מהסוג שניתן לסמוך עליו בכל מצב מסוכן, והיו רבים כאלה ב־82 שנות חייו הקשות והמרתקות.
השנה אני חש חובה מיוחדת ומחויבות נוספת להגיע לגן השקט שהקמנו לזכרו אל מול החרמון שהיה ביתו - להבטיח לו, למשפחתו ולכל העדה שברית הדמים שנכרתה בין העדה הדרוזית לחברה בישראל שרירה וקיימת. והגיע הזמן לקיימה, כי הדרוזים בסוריה בסכנה גדולה. היתה זו רק שאלה של זמן עד שמרחץ הדמים בסוריה יאיים על המיעוט הדרוזי בארץ אכזרית ואומללה זו. הדרוזים, הנאמנים בעיקרון לשלטון בכל אחת משלוש המדינות שבהן הם חיים, עדים להתפוררות השלטון הסורי וללחץ הגובר והולך שלו להתייצב וללחום לצידו. אם לא תעשו זאת, אומרים אנשי אסד, נפקיר אתכם לגורל ידוע מראש של הג'יהאדיסטים הרואים בכם כופרים.
עת צרה היא לדרוזים בסוריה, ועלינו להתייצב ולהבטיח את שלומם. כי הם בסכנה קיומית ובידינו למנוע זאת. יש לנו מחויבות ל־120 אלף אחינו הדרוזים בישראל (המשרתים בצה"ל באחוזים גדולים מאשר היהודים), ומשמעותה של מחויבות זו שעלינו לעזור לאחים שלהם. זה הזמן להראות שהברית בינינו אמיתית ותקפה לא רק בעיתות ביטחון שוטף ולחימה על ביטחון ישראל, אלא גם כאשר הדרוזים בסכנה.
גם 20 אלף הדרוזים החיים בגולן, שרובם בחרו להישאר נאמנים לשלטון הסורי ולא לקבל אזרחות ישראלית, מתחילים להבין שמדינת האם שלהם נעלמת והולכת. כל עזרה לדרוזים בסוריה תעצים את אזרחי ישראל הדרוזים בגולן ותתקבל, בסופו של דבר, בברכה ובהכרת תודה גם על ידי הרוב המיותם משלטון סורי.
זהו אינטרס ביטחוני לאומי־ישראלי שבדרום סוריה המתפוררת והנשלטת על ידי ארגוני טרור איסלאמיים, יהיו מאחזים של ישות אוהדת או לפחות ניטרלית - הן בג'בל דרוז והן לאורך החרמון. כבר היום רוב קו הגבול הישראלי־סורי נשלט בידי ארגוני טרור, ובראשם ג'בהת א־נוסרה, ומדובר במצב מבשר רעות. לכל מאחז של ישות אוהדת תהיה תרומה ביטחונית בעתיד.
הדרוזים לא צריכים שיילחמו בשבילם. 750 אלף הדרוזים החיים בסוריה בשלושה אזורים, שהגדול בהם ג'בל דרוז, יידעו להגן על עצמם אם יקבלו את העזרה הנדרשת. ישראל צריכה להמשיך להצהיר על מחויבותה לשלום הדרוזים בסוריה ועל כך שלא תיתן לפגוע בהם, ובמקביל לקרוא למדינות נוספות לעשות כך.
עלינו להיענות לכל בקשה דרוזית לעזרה על ידי שליחת נשק, אימון כוחות במדינת צד שלישי, משלוח של ציוד רפואי ואספקה ועוד. אין צורך לפרט מה נעשה ובעיקר מה לא נעשה, עלינו להדגיש שנעשה כל שיידרש. כך בונים הרתעה הנחוצה כל כך לדרוזים היום והיכולה למנוע את הצורך בהתערבות צבאית או משלוח כוח הצלה למניעת טבח כפי שהתחייבנו, וטוב שהתחייבנו.
הכותב הוא נשיא מועצת הביטחון לישראל
