אסור להרחיק את היהדות מהיהודים

בתחילת השבוע נתבשרנו על הגזירות החדשות בנושאי דת ומדינה: ביטול רפורמת הגיור, והעברת בתי הדין הרבניים מחסות משרד המשפטים למשרד הדתות. באופן אבסורדי, הרבנות שאמורה להנגיש את היהדות לציבור הפכה לאחד הגורמים המרחיקים ביותר מהיהדות ומהתורה. שלא יובן לא נכון - אני רוחש כבוד רב לציבור החרדי ואיני מכליל את כל הרבנים בביקורתי. יש לי ביקורת על הפוליטיקה החרדית שראייתה צרה ומגזרית, וצער רב על תדמיתו הציבורית של הממסד הרבני.

בשנתיים האחרונות היה לנו פתח של תקווה שדברים עשויים להשתנות באמצעות חוק הגיור ושינוי הרכב הגוף הבוחר לבתי הדין הרבניים. נוצרה הזדמנות לציבור הישראלי לפגוש רבנות אחרת, מאירה, מקרבת, יהדות שמרבית הישראלים מתחברים אליה. ביטולו של חוק הגיור מעמיד אותנו בפני סכנה גדולה. במדינת ישראל חיים היום יותר מ־300 אלף שעלו לארץ לפי חוק השבות, אך אינם יהודים על פי ההלכה. בני הדור השני והשלישי של העולים רואים עצמם כישראלים לכל דבר, נושאים שמות ישראליים, חוגגים את חגי ישראל, משרתים בצה"ל ומשולבים לגמרי בחברה. מערכת הגיור הנוכחית הפועלת במסגרת בתי הדין לגיור של הרבנות הראשית ושל הצבא מגיירת כ־2,000 איש בשנה. אנו נמצאים בסכנה הולכת וגדלה של נישואי תערובת בישראל, שתפגע בעיקר במסורתיים ובחילונים. חוק הגיור היה אמור לאפשר לרבני ערים לגייר, ובכך להקל את פרוצדורת הגיור ולעודד רבים יותר להתגייר. כעת אנו עלולים להגיע בתוך כעשור למצב שבו סכנת ההתבוללות בארץ תהיה לא פחות קטנה מאשר זו בחו"ל.

עם העברת בתי הדין הרבניים למשרד הדתות, תהיה למפלגות החרדיות שליטה על הרכב הוועדה למינוי דיינים. היום יש חובה לכלול ארבע נשים בוועדה, דבר שעלול להשתנות וכמובן ישפיע על אופיים של הדיינים שייבחרו ועל רגישותם לזכויות הנשים. מדוע שזוגות יינשאו דרך הרבנות, אם יידעו שבמקרה של גירושים הם ייתקלו בחומות של אטימות בבתי הדין הרבניים? תצטמצם האפשרות שלבתי הדין ייבחרו רבנים ששירתו בצבא, והגישה המחמירה שתינקט בבתי הדין הרבניים תגרום לפירצה גדולה של נישואים שלא כדת משה וישראל.

היהדות היא בנפשנו. מרבית הישראלים מחפשים היום יותר מסורת, זהות יהודית, ערכים ושורשים. לצערי, דומני שהגיע הרגע לשבור את הכלים ולבנות אלטרנטיבה משמעותית לרבנות, לטובת עתיד היהדות במדינת ישראל. על הרבנים השותפים לתחושת הסכנה הקיומית על החברה הישראלית, רבני צהר, רבני בית הלל וארגונים עמיתים נוספים, להתאגד ולהקים רבנות חברתית המחוברת לציבור, רבנות שתפעל באומץ מתוך ראייה רחבה כלל־ישראלית, ללא אינטרסים צרים ומגזריים, ברוחו של הלל הזקן: "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".