נשים בעבודה: הפער עדיין מדאיג

מאות אלפי משפחות בישראל בקושי גומרות את החודש, בעוד מחצית משכרן נגזל במסים, ומחצית ממה שנותר במחירים המופקעים בידי המונופולים. נשים המתמודדות עם הכנסה משפחתית נמוכה נושאות בעיקר הנטל. נשים הן גם קורבן לאפליה קשה הפוגעת במעמדן המקצועי ובשכרן, בעוד נוסף על המטלה הקשה של אימהוּת הן גם מסייעות בפרנסת המשפחה.

התנועה הפמיניסטית העלתה את המודעות לגבי האפליה החמורה נגד נשים, אך בעניין תשלום הוגן לנשים והגנתן מפני ניצול כלכלי היא לא השיגה די. לפי נתוני הלמ"ס, ב־2012 הפער בין השכר הממוצע של גברים לזה של נשים עמד על 33.9%, אף על פי שרמת השכלת הנשים גבוהה משל הגברים. לו היה מתגלה פער עצום כזה בין כל קבוצה אחרת, היתה קמה צעקה לתקן מייד את המעוות. אך אצלנו האפליה מקובלת, ואפילו הפמיניזם לא לוחם נגדה מספיק. איך זה שמרבית קנאי השוויון וזכויות האדם שלנו מקבלים את האפליה הקשה נגד נשים? היש להם עניין רק באפליות פוליטיות נגד ערבים ומהגרי עבודה?

נשים מופלות לרעה גם בקידום מקצועי, ולא מחוסר הכשרה, יכולת או כישרון. נתוני שירות המדינה מלמדים על תת־ייצוג של נשים בדרגי הניהול הבכירים. אף שבשנת 2011 שיעור הנשים בכלל השירות הציבורי היה 64%, שיעורן בדרג הבכיר ביותר היה 34%-32%, בדרג השני 36% ובדרג השלישי - 44%-39%. תחולת העוני הכלכלי של נשים גבוהה בכ־20%-15% מזו של גברים, על פי דו"ח הביטוח הלאומי מ־2011.

חלק מהאפליה בשכר ובקידום המקצועי נובע אמנם מהקושי שיש לאימהות עובדות הנאלצות להתמודד עם שני תפקידים קשים, כאימהות וכעובדות. קשה להן להשקיע בעבודה כגברים. אך גם בהינתן שהשקעת נשים בעבודה קטנה מזו של גברים, אין זה מסביר את הפער הענקי בשכר. נשים גם סובלות מאפליה כתוצאה מנפוטיזם, השכיח ביותר בשוק העבודה הישראלי. ועדי עובדים הגורמים לפוליטיזציה של מקום העבודה דואגים לקידום ולהטבות בעיקר למקורבים, ל"חבר'ה" שלהם. נשים לרוב לא נכללות ב"חברו'קרטיה" הישראלית, לא בנמל אשדוד ולא באקדמיה.

שוק העבודה הישראלי המלא באפליה מצטיין באפליה נגד נשים, אך ההסתדרות מחשה. אפליית נשים קיימת אפילו במגזרים שאפשר היה לצפות מהם להיות שונים, למשל באקדמיה ובהיי־טק. אין מוטרדים מהעובדה שנשים המצטיינות יותר מגברים בלימודים אינן מגיעות במספרים ראויים למעמד מקצועי בכיר. אנחנו מקטרגים בצדק על היחס הגרוע לנשים של חרדים ומוסלמים, אך מה אנחנו הנאורים עושים כדי להילחם באפליה הקשה, הנרחבת ורבת השנים, ובהטרדות המיניות הרבות?

נשים מעצבות את אופיינו וגורלנו, מסייעות להתפתחותנו בתקופות קשות כגיל ההתבגרות, ותומכות בנו בקשיי החיים. איך אפשר להסביר את יחסנו האדיש והמזלזל כלפי מצוקתן, את חוסר האכפתיות לנטל העצום שהן נושאות, לקשייהן? אפשר לעשות הרבה כדי לשדרג את מעמדן המקצועי כמורות, מזכירות, אחיות וזבניות בצורה שתעלה את הפריון שלהן ותיטיב את שכרן ומעמדן. למה אין עושים זאת?