"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נשים בעבודה: הפער עדיין מדאיג

נשים בעבודה: הפער עדיין מדאיג

דניאל דורון
, עודכן

מאות אלפי משפחות בישראל בקושי גומרות את החודש, בעוד מחצית משכרן נגזל במסים, ומחצית ממה שנותר במחירים המופקעים בידי המונופולים. נשים המתמודדות עם הכנסה משפחתית נמוכה נושאות בעיקר הנטל. נשים הן גם קורבן לאפליה קשה הפוגעת במעמדן המקצועי ובשכרן, בעוד נוסף על המטלה הקשה של אימהוּת הן גם מסייעות בפרנסת המשפחה.

התנועה הפמיניסטית העלתה את המודעות לגבי האפליה החמורה נגד נשים, אך בעניין תשלום הוגן לנשים והגנתן מפני ניצול כלכלי היא לא השיגה די. לפי נתוני הלמ"ס, ב־2012 הפער בין השכר הממוצע של גברים לזה של נשים עמד על 33.9%, אף על פי שרמת השכלת הנשים גבוהה משל הגברים. לו היה מתגלה פער עצום כזה בין כל קבוצה אחרת, היתה קמה צעקה לתקן מייד את המעוות. אך אצלנו האפליה מקובלת, ואפילו הפמיניזם לא לוחם נגדה מספיק. איך זה שמרבית קנאי השוויון וזכויות האדם שלנו מקבלים את האפליה הקשה נגד נשים? היש להם עניין רק באפליות פוליטיות נגד ערבים ומהגרי עבודה?

נשים מופלות לרעה גם בקידום מקצועי, ולא מחוסר הכשרה, יכולת או כישרון. נתוני שירות המדינה מלמדים על תת־ייצוג של נשים בדרגי הניהול הבכירים. אף שבשנת 2011 שיעור הנשים בכלל השירות הציבורי היה 64%, שיעורן בדרג הבכיר ביותר היה 34%-32%, בדרג השני 36% ובדרג השלישי - 44%-39%. תחולת העוני הכלכלי של נשים גבוהה בכ־20%-15% מזו של גברים, על פי דו"ח הביטוח הלאומי מ־2011.

חלק מהאפליה בשכר ובקידום המקצועי נובע אמנם מהקושי שיש לאימהות עובדות הנאלצות להתמודד עם שני תפקידים קשים, כאימהות וכעובדות. קשה להן להשקיע בעבודה כגברים. אך גם בהינתן שהשקעת נשים בעבודה קטנה מזו של גברים, אין זה מסביר את הפער הענקי בשכר. נשים גם סובלות מאפליה כתוצאה מנפוטיזם, השכיח ביותר בשוק העבודה הישראלי. ועדי עובדים הגורמים לפוליטיזציה של מקום העבודה דואגים לקידום ולהטבות בעיקר למקורבים, ל"חבר'ה" שלהם. נשים לרוב לא נכללות ב"חברו'קרטיה" הישראלית, לא בנמל אשדוד ולא באקדמיה.

שוק העבודה הישראלי המלא באפליה מצטיין באפליה נגד נשים, אך ההסתדרות מחשה. אפליית נשים קיימת אפילו במגזרים שאפשר היה לצפות מהם להיות שונים, למשל באקדמיה ובהיי־טק. אין מוטרדים מהעובדה שנשים המצטיינות יותר מגברים בלימודים אינן מגיעות במספרים ראויים למעמד מקצועי בכיר. אנחנו מקטרגים בצדק על היחס הגרוע לנשים של חרדים ומוסלמים, אך מה אנחנו הנאורים עושים כדי להילחם באפליה הקשה, הנרחבת ורבת השנים, ובהטרדות המיניות הרבות?

נשים מעצבות את אופיינו וגורלנו, מסייעות להתפתחותנו בתקופות קשות כגיל ההתבגרות, ותומכות בנו בקשיי החיים. איך אפשר להסביר את יחסנו האדיש והמזלזל כלפי מצוקתן, את חוסר האכפתיות לנטל העצום שהן נושאות, לקשייהן? אפשר לעשות הרבה כדי לשדרג את מעמדן המקצועי כמורות, מזכירות, אחיות וזבניות בצורה שתעלה את הפריון שלהן ותיטיב את שכרן ומעמדן. למה אין עושים זאת?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...