"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הספורט - תופעה חברתית חילונית

הספורט - תופעה חברתית חילונית

אפרים זינגר
, עודכן

לפני כחודשיים זכיתי להעניק לג'ודוקא שגיא מוקי את מדליית הזהב בבאקו במסגרת משחקי אירופה, כאשר דגל ישראל מורם אל על לצלילי "התקווה". לישראלים אשר צפו באירוע בשידור ישיר ולכלל הציבור בארץ היה זה רגע של גאווה לאומית, ולמיליוני הצופים באירופה היתה הזדמנות לראות את פניה היפות של ישראל. זה היה ביום שישי בערב, ערב שבת.

ערב המשחקים האולימפיים שהתקיימו בקיץ 2012 בלונדון הפעיל הוועד האולימפי הבינלאומי לחץ כבד על הוועד האולימפי הסעודי, תוך איום בהשעייתם מהמשחקים ומהתנועה האולימפית. העילה: הפרת הסעיף באמנה האולימפית האוסר על אפליה מכל סוג, כולל אפליה כנגד נשים. הממלכה הסעודית, שבה הנשים מודרות כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי, נכנעה וצירפה למשלחתה שלוש ספורטאיות - שתי ג'ודוקאיות ורוכבת סוסים.

זה היה רגע היסטורי לתנועה האולימפית. לראשונה מאז חודשו המשחקים האולימפיים ב־1896 נכללו נשים בכל אחת מ־204 המשלחות האולימפיות. "משחקי לונדון" הציבו בפני המוסלמים בעיה נוספת - הם התקיימו במהלך חודש הרמדאן. אך לא נשמעו קריאות לדחות את המשחקים והספורטאים המאמינים צמו והתחרו.

הספורט הוא תופעה חברתית חילונית אשר שורשיה נעוצים בתרבות היוונית והרומית וערכיו עוצבו במהלך מאות בשנים באירופה. לאורך כל תקופה זו קיים עימות ערכי בין כהני כל הדתות לבין חסידי הספורט. בהיסטוריה היהודית אנו זוכרים את המאבק במתייוונים בתקופת אנטיוכוס, ובתקופה הרומית את מאבקם של הפרושים והצדוקים כנגד המלך הורדוס, אשר בנה את מתקני הספורט המתקדמים ביותר לתקופתו. ככלל, במהלך אלפיים שנות גלות יש יחס מזלזל של גדולי התורה הגורסים כי "ספורט זה לגויים".

מוסדות הספורט הבינלאומיים, ובראשם הוועד האולימפי הבינלאומי, אינם מייצגים מדינות ובידם הבלעדיות בקביעת "כללי המשחק" - הם אלו הקובעים את חוקי המשחק, את מיקומו ואת מועדו. בין שאלו המשחקים האולימפיים, אליפות העולם בכדורגל או כל אירוע ספורט אחר - אפשר להשתתף בו רק על ידי הצטרפות לגוף הספורט הבינלאומי ולכבד את תנאיו.

לוח התחרויות של אירועי הספורט הגדולים הוא קשיח ונקבע שנים רבות מראש וברובו. מדינת ישראל הצליחה לייצב לאורך השנים סטטוס קוו בכל האמור לשאלת השתתפותם של ספורטאי ישראל באירועים אלו, ובראשם המשחקים האולימפיים, אם הם מתקיימים במועדים בעלי חשיבות לאומית ודתית – בעוד רק יום הכיפורים, לצד ערב יום השואה וערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, הם בגדר "ייהרג ובל יעבור".

לטעמי, יש לשמור על הסטטוס קוו הזה גם בנוגע למשחקים בשבת בליגת העל בכדורגל – סוגיה שנדונה מחדש בימים אלו. במועדים אחרים ובשבתות - מתחרים. כל שינוי ממתווה זה פירושו תהליך בלתי נמנע של דחיקת רגלי הספורטאים הישראלים ממגרשי הספורט הבינלאומיים, ובסופו השעייתה של ישראל מארגוני הספורט.

כאשר ספורטאי או ספורטאית ישראלים מתחילים את הדרך הארוכה, הקשה והתובענית אל הצמרת הלאומית וממנה אל הזירה הבינלאומית; וכאשר מועדון, איגוד או המדינה משקיעים משאבים רבים כדי להביא כמה שיותר ספורטאים לזירה זו - עליהם לדעת שבקצה הדרך מצפה השבת.

לשאלת קיום תחרויות ספורט בישראל בשבת – ובראשן קיום מחזורי משחקים בליגת העל בכדורגל - יש לגשת כאשר לנגד עיני מקבלי ההחלטות עומדת התמונה כולה, על כל השלכותיה ומשמעויותיה. עלינו לפעול בהידברות עם גופי הספורט ולא באמצעות חקיקה. מובן שככל האפשר, יש לנקוט את הגמישות המרבית כדי לתת מענה לציבור הספורטאים שומרי המצוות.

הכותב היה מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל וכיום חבר בהנהלת הוועד האולימפי האירופי ויו"ר המרכז ללימודים אולימפיים במכללה האקדמית בווינגייט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...