הצביעות של ועדת המעקב העליונה והמפלגות הערביות

ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל היא ארגון פוליטי א־מפלגתי, שנוסד ב־1982 על מנת לרכז את הפעילות הפוליטית של ערביי ישראל ולתאם בין מוסדותיהם השונים. הוועדה מורכבת מראשי רשויות מקומיות, מחברי כנסת ערבים מהמפלגות הערביות ומאישים מארגונים א־פוליטיים. אלא שלמרבה הצער, מרבית פעילותן של ועדת המעקב ושל המפלגות הערביות נגועה בצביעות. בעת ייסודה שמה לה הוועדה כמטרה את קידום ופיתוח החברה הערבית בישראל. בפועל - יש סתירות רבות בין מטרה זו לבין המציאות. במאמר זה אבחן כמה עקרונות ויעדים של הוועדה ואציג מה מתרחש באופן מעשי על פני השטח.

פעולה לביטול כל סימן של אפליה גזעית. בפועל, מדיניותה של הוועדה עצמה היא מדיניות גזענית. היא מתיימרת לדבר בשם כלל הציבור הערבי במדינה, אך זכות הצבעה והשפעה על החלטותיה יש רק לאלה שחבריה מחליטים לגביהם. יתרה מכך, לבדואים בצפון הארץ, 100 אלף בעלי זכות הצבעה לבחירות לכנסת, אין ייצוג, וזאת אף שבבחירות האחרונות קיבלו אותן מפלגות ערביות שיעור לא מבוטל מקולותיהם.

ועדה כזו לא מבטאת את כלל הזרמים והאוכלוסיות במגזר הערבי ומתעלמת באופן מוחלט מהאוכלוסייה הבדואית בצפון הארץ, אותה אוכלוסייה שחיה בקונפליקטים כפולים ומוכפלים של זהות ושייכות.

פעולה נגד מדיניות הריסת הבתים.כולנו מודעים לסוגיית הריסת הבתים ולבעיית מתן היתרי בנייה. בכל הריסת בית אצל אחינו הבדואים בדרום, אנו רואים את חברי הוועדה מגיעים לשטח, ובמקום לנסות למצוא פתרון הם מסיתים ומדליקים אותו על מנת לזכות באור הזרקורים של התקשורת. הם משגרים סיסמאות לאוויר שידליקו את הצעירים ומוציאים אותם לרחובות להפגנות, שחלק מהן נהפכות להפגנות אלימות, ובסופן נעצרים בנינו ונפתח תהליך משפטי פלילי נגדם, בעוד חברי הכנסת חוזרים לבתיהם בחליפות מגוהצות לבתיהם.

לא רק בדרום רואים את הצביעות שלהם, גם בכפרים הבדואיים שבגליל יש בעיות של חלקות אדמה לבנייה והיתרי בנייה, אך כאן לא רואים את נכבדי הציבור הערבי מתעניינים בפתרון הבעיה. לא שרצינו שיגיעו לשטח, כי הפתרון לא יבוא משם. הם ישובים בקודש קודשי קבלת ההחלטות - הכנסת, ומשם צריך לפעול. אך מה לעשות שנציגינו בכנסת עסוקים בייצוג בעיות של אנשים אחרים, ולא של אלה שבחרו בהם.

פתרון לפליטים בארץ הלאום שלהם. האם לא מוטל עליכם למצוא קודם פתרון לאזרחים הערבים שנשארו כאן ולא עזבו את אדמותיהם ובתיהם? לטפל בפשע שהולך ומחמיר במגזר? לטפל בחינוך, ברווחה? לטפל בשילוב בני המגזר בחברה הישראלית? או שאלו נושאים פחות מושכים ו"סקסיים" במונחי הסכסוך הערבי־ישראלי שעליו אתם תופסים טרמפ?

הוועדה יודעת היטב להפיץ ולפרסם כרזות. להודיע על שביתה בבתי ספר, כשמי שניזוק מהשביתות האלה הם בנינו התלמידים, ויודעת לשגר איומים ושקרים. דבר אחד היא לא יודעת, לנסות באמת לעזור ולקדם את הציבור הערבי בישראל. 

אני, כבן העדה הבדואית, איני רואה בוועדה הזו ובמפלגות הערביות כמייצגות שלי בזירה הפוליטית. איני מעוניין בארגון שברצונו להרחיק אותי מהמדינה ומהחברה. העדה הבדואית זועקת ונלחמת על קיומה בתוך החברה הישראלית, בזמן שוועדת המעקב העליונה מפנה לה גב, מאז ומתמיד. נוכחנו בכך במיוחד בתקופה האחרונה, כשנשללה מהעדה האפשרות לבחור את יושב ראש הוועדה. מצד שני, כעדה שתרמה דם ונפש למדינת ישראל מאז קיומה וגם לפני כן, ולכן יש לה דרישות מיוחדות בעיקר עבור בניה החיילים המשוחררים, היא אינה יכולה להיות מיוצגת על ידי ועדה שיש לה אג'נדה זרה. 

על הבדואים לעשות חשבון נפש עמוק. לוותר, באופן סופי, על הייצוג הצבוע הלא־ראוי והלא־הולם של ועדת המעקב והמפלגות הערביות וללכת בעקבות סבינו ואבותינו בארץ הזו. להמשיך להילחם על קיומה ועל קיומנו בתוכה ולנסות להשתלב בחברה הישראלית ובמוסדותיה, שכיבדו והוקירו את תרומתנו אליה מאז ומתמיד.

הכותב הוא רכז המחוז הבדואי של "אחריי לצה"ל" - פרויקט הכנה ועידוד נוער לקראת גיוס לשירות צבאיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו