"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יום הכיפורים: הייחוד שבהתכנסות

יום הכיפורים: הייחוד שבהתכנסות

הרב רונן נויבירט
, עודכן

אחת התמונות המרגשות ביותר בנוף הישראלי היא תמונת המרחב הציבורי ביום הכיפורים. שיירות לבנות של אנשים מכל הגוונים ומכל המגזרים פוסעים בשלווה בכבישים הריקים מכלי רכב. כל המדינה מושבתת ומושתקת, לא בשל חוק מנוחה ביום הכיפורים, אלא דווקא בשל העובדה שאין חוק כזה. חוויה מיוחדת זו היא תוצר של בחירה חופשית של מרבית הציבור הישראלי, המחפש את דרכו, אחת בשנה, אל מטעמי התפילות וניגוני הימים הנוראים.

בתי כנסיות צריכים להיות ערוכים לקבל את האורחים בצורה נכונה, ועם מעט הכנה ותשומת לב מצד ציבור המתפללים הקבוע, החוויה של האורח יכולה להיות שונה בתכלית.שאלות הנראות טריוויאליות עלולות להיות מחיצה של ברזל בפני המבקרים החד־פעמיים. היכן מותר לשבת בבית הכנסת? מה לוח הזמנים של התפילה? איזה "ספר" לוקחים?

תחושת הזרות של המבקר בבית הכנסת עשויה לבוא לידי ביטוי בניסיון נואש לעקוב אחר תנודות הציבור. הוא עשוי להסתכל ימינה ושמאלה כדי להבין מתי עומדים, ועד שהוא מחליט להיעמד, לפתע כולם כבר מתיישבים. פעולה פתאומית של כלל הקהל, כגון אמירת אמן או מנגינה בלתי מוכרת שכולם שרים יחדיו, עשויה לתת לו תחושת ניכור.

מעט תשומת לב, הכנה ראויה ויצירתיות עשויות לשנות את חוויית המבקרים מקצה לקצה, ואולי אף לתת להם טעם של עוד. גדולתה של קהילה נמדדת, בין השאר, ביכולת שלה "לתרום" מושבים פנויים בבית הכנסת עבור האורחים. התחושה שלא צריכים לעמוד מאחור אלא אפשר לשבת עם כולם יכולה לסדוק את תחושת הזרות. כל אחד יכול וצריך להתייחס אל האורחים, לברך אותם בברכת חג שמח ולהציע להם מקום לשבת.

מעל הכל, חשוב מאוד להקרין הרבה אהבה. הדבר שינפץ יותר מכל את חומת הזרות והפחד הוא תחושה של חום ואהבה, תחושה של בית, של שייכות, של חזרה אל אותו ניחוח עתיק, אל נגיעות הקדושה של בית אבא, עבר ועתיד המשלבים ידיים זה עם זה.

רב אמריקני הסביר בעבר את סוד ההצלחה של דיסנילנד. לטענתו, מה שהופך את דיסנילנד ל"מקום השמח בעולם" הוא עשרות אלפי ניצבים, שעומדים ומחייכים לכל עובר ושב.

אותו רב קרא לקהילתו לאמץ את היסוד הזה מפארק השעשועים - לחייך לכל אורח ומבקר בבית הכנסת. בית הכנסת אינו פארק שעשועים, חלילה, אך אין סיבה שהוא לא יהיה "המקום השמח בעולם". זוהי האחריות שלנו - לתת תחושה לכל אורח שהוא נמצא במקום חם, שמח, אוהב ומזמין.

המשנה במסכת תענית אומרת ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". יום הכיפורים אינו יום כבד ועצוב. זהו יום טוב של שמחה ושל אהבה, לא פחות ומן הסתם אף יותר מאשר ט"ו באב. חיוך, חום, אהבה והרבה שמחה יעניקו יותר מכל את תחושת הבית והשייכות וישברו את חומות הברזל המפרידות בין בתי הכנסיות לבין כלל הציבור. אווירה מכניסת אורחים וגישה בלתי שיפוטית הן המפתחות לפתיחת בית הכנסת לכולם.

הכותב הוא רב קהילת "אהל ארי" ברעננה וחבר רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...