כל ילד וילדה, וגם אנחנו המבוגרים, מכירים את השיר הנפלא של נעמי שמר על שלומית שבונה סוכה מוארת וירוקה. אבל מתברר שבישראל של היום רבים מהאוהבים לשיר קצת פחות אוהבים לבנות בעצמם לילדים או למשפחה את אותה סוכה.
לפי נתוני מחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 17% מהמגדירים עצמם חילונים (שהם 41% מהאוכלוסייה היהודית) בונים סוכה לקראת החג. לא צריך את המחקר כדי להיווכח שמספר הסוכות במציאות נמוך בהרבה ממספר המשפחות היהודיות. לצערי, לא פעם ולא פעמיים ניתן לעבור סמוך לבניין בן 8 או 12 קומות ובחצר לא נראית אף לא סוכה אחת. נכון שבניגוד להדלקת נרות בחנוכה, או אפילו לאכילת מצה בפסח, בניית סוכה היא ענין קצת יותר מורכב, בעיקר למי שגרים בבית משותף, אבל יש בישיבה בסוכה בפרט ובחג הסוכות בכלל פוטנציאל מיוחד שאין דומה לו בחגים אחרים.
אם ביומיום קירות הדירה או הבית מפרידים בין השכנים לבין עצמם או בינם לבין הרחוב, בסוכות אנו מסירים את המחיצות. דופנות הסוכה אינן מספקות כמעט שום הגנה. היושב בסוכה יושב בחלל העולם, הוא שומע את השכנים מדברים, שמחים, כועסים וצוחקים וכשהוא מדבר, וגם השכנים שומעים אותו. הוא חי את הרחוב, והרחוב נכנס אליו.
במציאות החיים בעולמנו הווירטואלי, כשכולנו ובעיקר הצעירים שבנו מהופנטים וקשורים אל המסכים 24/7, הסוכה היא גם הזדמנות לצאת מהמסך, לחמוק אל העולם האמיתי. ללא מחשב וללא פייסבוק. במקום מציאות וירטואלית אנו חוסים תחת סכך טבעי ירוק וחי כשהכוכבים ניבטים ממנו. במקום הקולנוע הביתי אנחנו יושבים בין דפנות מעץ ובעיקר, במקום בני משפחה המחוברים איש איש לטלפון החכם שלו, יש כאן הזדמנות לבניין משותף, לשיתוף פעולה של דורות שונים בבית בבניית הסוכה, בסחיבת הקרשים, במציאת הסכך ובקישוט הדפנות.
דווקא בימים שבהם נשמעים ברחובותינו קולות ריב ומדון, החברה הישראלית זקוקה לסוכה. הסוכה שמוציאה את כולנו לרשות הרבים מורידה את העטיפות, השירים שנשמעים מכל הסוכות יוצרים יחדיו הרמוניה שאין כמותה בעולם - רק בישראל.
אני וחבריי מן הגרעינים המשימתיים בכל רחבי הארץ לקחנו על עצמנו להעצים את החיבור של הציבור הישראלי אל הסוכה. הצטרפנו ליוזמת המשרד לשוויון חברתי (בעבר - המשרד לענייני גמלאים), ומתנדבים מהגרעינים יבנו סוכות לקשישים ויסייעו למבקשים עזרה. עמיתינו, חניכי בני עקיבא, הקימו מיזם לבניית סוכות לזכר בניה ריין שנפל במלחמת לבנון השנייה ולזכר מפקד סיירת גבעתי בניה שראל שנפל במבצע צוק איתן.
זה הזמן לחבר כוחות נוספים וליטול על עצמנו משימה לאומית, "אין בית ללא סוכה". בבתים המשותפים יכולים השכנים להתארגן ולהקים ביחד סוכה לכל ילדי הבניין. בכל מתנ"ס, בית כנסת או תנועת נוער נמצא את מי שיסייעו וייתנו יד וכולנו ביחד נוציא את הישראלים מהמזגן אל הסוכה להתחבר, לחגוג ולשמוח ביחד חג של טבע ומשפחה. "ואז", כדברי נעמי שמר, "מתוך הסכך יציץ לו ויזרח כוכב בהיר כיהלום: שלום סוכת פלאים מה טוב ומה נעים - שלומית בנתה סוכת שלום".
הכותב הוא מנכ"ל קרן להתחדשות קהילות בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו