מיתוס המאדים: החלום הבלתי נגמר

מים זורמים על המאדים אינם בדיוק עניין חדש. ב־1877 פירסם האסטרונום האיטלקי ג'ובאני סקיאפָּרֶלִי את ממצאי תצפיותיו של פני שטח המאדים. דרך עינית הטלסקופ מיפה את הימים והיבשות, אך החשובות בתצפיותיו היו תעלות מאדים. הוא לא טען כי מדובר במבנים מלאכותיים והניח כי מדובר בתופעות טבע, אך משנפוצה השמועה (השגויה) על תעלות, דמיונם של רבים על תרבות חוץ־ארצית הבונה תעלות ענק הוצת, ו"הפלישה ממאדים" החלה.

סופרי המדע הבדיוני התנפלו על האפשרות לדמיין חיים מחוץ לכדור הארץ ואת אחת היצירות המכוננות כתב אחד מאבותיו הגדולים של המדע הבדיוני, ה. ג'. וולס. ב"מלחמת העולמות" (1898) מתאר הסופר הבריטי את פלישת בני המאדים לכדור הארץ, פלישה שתחזור על עצמה שוב ושוב במדע הבדיוני. וולס מעניק לבני המאדים את תכונותיו של מארס, אל המלחמה הרומי, ובפרט הפגנת תוקפנות חסרת רגש ורחמים כלפינו, אנשי הארץ, שכן הם רואים אותנו כנחותים.

בני המאדים מחריבים בכלי נשק מתקדמים את הערים הגדולות, וכשאנו על סף כליה מוחלטת, מכונות ההשמדה עוצרות, ושארית הפליטה האנושית מגלה את בני המאדים מתים בתוכן. לא הצלחנו להביס אותם בכוח הזרוע או בעורמה, הם פשוט לא היו מחוסנים לשורה של נגיפים ובקטריות שבני האדם מורגלים בהם מאות ואלפי שנים. וולס בעורמתו טווה סיפור המהדהד את ההבנה והסקרנות המדעית של תקופתו, תוך ביקורת נוקבת על אודות הקולוניאליזם האירופי, שהוכה לא פעם על ידי המלריה. הפלישה הזו חזרה שוב ושוב, בספר ובסרט, והן בעיבודים ישירים ל"מלחמת העולמות" (לאחרונה על ידי שפילברג, בכיכובו של טום קרוז), סיפורים בהשראת הספר (זכור לטובה "היום השלישי", בכיכובו של וויל סמית') וכמובן, פרודיות לרוב ("הפלישה ממאדים" של טים ברטון).

עם השנים הידע המדעי על המאדים גדל, והסבירות לחיים עליו פחתה. אלא שהדמיון והקירבה לכדור הארץ הביאו עוד ועוד אנשים - מדענים ובוודאי יוצרי מדע בדיוני - להעלות את הרעיון כי בעתיד ניישב את מאדים. עד מהרה הופיעו יצירות המציגות ערי ענק תחת כיפות הגנה מפני התנאים הבלתי אנושיים שם. גם כאן לא נחסכה מאיתנו הביקורת הפוליטית - לא פעם אנשי המושבות מופלים לרעה ומבקשים עצמאות מכדור הארץ (כזכור היטב מסידרת המדע הבדיוני המופתית "בבילון 5"), או שטייקונים שולטים באספקת משאבי טבע קריטיים, דוגמת החמצן הנדיר על פני המאדים ("זיכרון גורלי" עם ארנולד שוורצנגר).

כעת, מתגלה לנו מאדים אחר, ומתברר כי יש אמת בתצפיותיו השגויות של סקיאפָּרֶלִי. אוקיינוסים אין, אך מים זורמים יש גם יש. תרבויות חייזריות לא מצאנו, אך התגלית מחייה את התקווה לחיים שם ואי שם, ומחזקת את הטיעון כי עלינו לצאת לשם.

לא רבים הם חזונות המדע הבדיוני המציגים חזון חיובי למין האנושי. על כן ראוי לתת אקורד סיום לסידרה "מסע בין כוכבים", שחוזה ערים שוקקות ומתקני מחקר רבים על פני המאדים, ובהם גם ב"מישורי אוטופיה", שם מיועדות להיבנות חלליות רבות, ובהן גם האנטרפרייז המפורסמת, שאת משימתה לצאת ולחקור את הכוכבים היא מתחילה במאדים.