"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לעצור את מהתלות ח"כ זועבי

,עודכן

בסוף השבוע פנה רה"מ אל היועץ המשפטי בבקשה לבדוק אם יש מקום להעמיד לדין את ח"כ חנין זועבי על הסתה. זאת בעקבות דבריה בראיון לביטאון חמאס, שבמסגרתם הפצירה במוסלמים לתת גיבוי "עממי" לטרוריסטים.

ח"כ זועבי כבר רוקדת זמן רב על גבול החוק. נדמה כי מדבריה משתמע שבעיניה הרוצחים נלחמים למען המולדת וכל האמצעים שהם נוקטים כשרים, והקורבנות הם יהודים, משמע, כובשים ציונים ללא זכות לחיים.

אין זו הפעם הראשונה שמתקיימת חקירה נגד ח"כ זועבי בגין הסתה. בינואר החליט היועץ המשפטי להעמיד אותה לדין על אמירה קודמת שלה, בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים אייל יפרח, גיל־עד שער ונפתלי פרנקל. אז נחלצה זועבי בקנס זעום בעקבות עיסקת טיעון. ב־2011 סגר עו"ד וינשטיין תיק אחר (גם הוא על הסתה) נגדה, כביכול, בגלל קשיים בראיות.

הבעיה המשפטית המרכזית בהעמדה לדין בעבירות של הסתה גלומה בעבירה עצמה. כיאה למדינה דמוקרטית, הפסיקה של בתי המשפט מגדירה הסתה בצורה מצומצמת ביותר. ואולם, שלא כיאה למדינה דמוקרטית, בשנים האחרונות בתי המשפט נוקטים בנושא זה גישה מחמירה יותר כלפי נאשמים מהימין היהודי ומחמירה פחות כלפי נאשמים המזוהים יותר עם השמאל. מאחר שהפסיקה דורשת, כתנאי להרשעה בעבירת הסתה, לא רק מילים שתומכות באלימות אלא גם קשר מסוים לתוצאה האלימה הצפויה, אי אפשר להבטיח שהפעם ירשיע בית משפט את חברת הכנסת זועבי, גם אם תועמד לדין.

אבל השאלה החשובה כאן איננה אם יש מקום להעמיד את ח"כ זועבי לדין, אלא כיצד היא יושבת בכלל בכנסת ישראל ואיך היא ממשיכה להחזיק באזרחות ישראלית. זועבי נכנסה לכנסת ב־2009 כחברה במפלגת בל"ד - המפלגה של עזמי בשארה, שברח מהארץ ב־2007 עקב חקירה פלילית בחשד לריגול עבור חיזבאללה. היא נטלה חלק במשט המרמרה לעזה ב־2010 ועצם הניסיון של זועבי וחבריה להפר סגר ימי חוקי הוא כשלעצמו מעשה מלחמתי, כך שעצם השתתפותה במשט כרוך בנטילת חלק במלחמה נגד מדינת ישראל.

אז הטילה הכנסת סנקציות אתיות על חברת הכנסת, אבל יו"ר הכנסת אז, רובי ריבלין, מנע הצבעה על הסרת חסינותה כצעד מקדים למהלכים לפסול את אזרחותה. גם היועץ המשפטי סירב להעמידה לדין על השתתפותה בלחימה נגד ישראל. לכך צריך להוסיף כי פעמיים פסלה ועדת הבחירות את השתתפותה בבחירות לכנסת ופעמיים ביטל בג"ץ את הפסילה. לא ברור מה יעלה בגורלה של החקירה הנוכחית בגין הסתה. אבל ברור שהגישה הסלחנית עד כה, כלפי מעשיה העוינים של ח"כ זועבי, פוגעים ביכולתה של מדינת ישראל להרתיע טרור ואיומים אלימים אחרים.

הכותב הוא מומחה למשפט ציבורי ובינלאומי,הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר־אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר