"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסתת הח"כים: "גול עצמי" לציבור הערבי

הסתת הח"כים: "גול עצמי" לציבור הערבי

מוחמד כעבייה
, עודכן

שלשום היינו עדים למחזה נדיר במגזר הערבי, ואכן רבים הרימו גבה כאשר ראש עיריית נצרת, מר עלי סלאם, הטיח האשמות בראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, במהלך ראיון לטלוויזיה. סלאם הפך לגיבור בעיני הציבור הישראלי, ונשמעו בין השאר אימרות דוגמת "סוף סוף שמענו קול שפוי מהמגזר הערבי" או "קם מי שיעמוד בפני חבורת המסיתים מהכנסת". עודה ביטא את הכעס של רבים במגזר הערבי כלפי חברי הכנסת הערבים בשל הפקרותם כלפי בוחריהם.

נצרת היא אחת הערים התיירותיות בארץ, ואפילו בעולם כולו. בשל היותה קדושה מאוד לנוצרים, מגיעים אליה תיירים רבים, בייחוד נוצרים, למטרת עלייה לרגל, כך שאין ספק שכלכלתם של רבים מתושביה מבוססת על התיירות הזו. אך יש לעיר גם אורחים רבים שאינם זרים, וידוע שהרבה יהודים אוהבים להסתובב ולטייל בסמטאותיה ולבקר במסעדותיה, בשוק ובחנויות שלה. תושבי נצרת אינם יכולים לסבול כל פגיעה בהכנסות של עסקי התיירות והמסחר שפורחים ומשגשגים בה, בגלל הסתה של גורמים חיצוניים.

לאחר האינתיפאדה השנייה, שלנצרת היה חלק אינטגרלי בה, העיר ספגה מכה קשה מבחינה כלכלית מסחרית. מספר הצרכנים שבאים מבחוץ ירד באופן משמעותי, מה שפגע ישירות בכיסים של בעלי העסקים. לאחר מכן עבר זמן רב עד שהמצב השתפר וחזר לקדמותו, וכך היה המצב גם בערים הערביות האחרות, שבהן העסקים המסחריים רווחיים ומשגשגים ונשענים על אורחים מבחוץ.

למצב הזה, של משבר כלכלי, עלי סלאם אינו רוצה להגיע, וזה מה שהביא אותו להתפרץ ולהטיח בחברי הכנסת כי הם מסיתים את הצעירים וקוראים להם לצאת לרחובות ולהידרדר לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון. השתלטות הרשימה המשותפת על הרחוב הערבי מקוממת הרבה אנשים, שרואים בה פרובוקציה, משום שלאותו חבר כנסת אין בעיית פרנסה והכנסות. הוא הרי מקבל משכורת מכספי המסים של אלו שיוצאים להפגנות, לאחר ששמעו כמה סיסמאות משולהבות עטופות הסתה ושנאה. הם מתעמתים, נעצרים וזה במקרה הטוב, כל עוד המצב לא הידרדר למקומות גרועים יותר.

ויש פה גם עניין פוליטי פנימי, שאי אפשר לנתק אותו מההקשר הכללי. בבחירות האחרונות לראשות העירייה ניסו גורמים של חד"ש מחוץ לנצרת להתערב ולהשפיע לטובת מועמדם ראמז ג'ראייסי, אף על פי שעלי סלאם היה איש נאמן למפלגה הקומוניסטית ותרם רבות לעירייה

ולתושביה. אלא שברגע שהחליט להתמודד, ראתה בו המפלגה איום וסירבו לוותר לו. לאחר שהחליט לרוץ ברשימה לבד הם יצאו במסע הכפשות נגדו, אך הרוב המוחלט בעיר לא רצה אותם והנחיל הפסד כואב לחד"ש, ואולי זו עוד סיבה למתיחות בין השניים.

בין שאלה סיבות אישיות ובין שאלה סיבות כלכליות, אני מאמין שעלי סלאם כאדם מינף את העיר ובא באג'נדה חדשה וצעירה. כיוצא אחת המפלגות הערביות הוא הבין שהח"כים מוליכים את הציבור הערבי שולל בהסתות שלהם, ושהאלימות שהם קוראים לה משרתת אך ורק אותם ואת מפלגותיהם.

הכותב הוא פעיל העוסק בהכנת בני נוער בדואי לצבא

ופעיל לשילוב בחברה הישראלית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...