"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האינטרנט שייך גם לבעלי מוגבלויות

האינטרנט שייך גם לבעלי מוגבלויות

אחיה קמארה
, עודכן

"עיוורים ממילא לא מבשלים", כך קבע מנהל אתר כשנחשף לדרישות החוק להנגיש אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות. "אצלי באתר מפרסמים מתכונים, וזה ממש לא רלוונטי לעיוורים", הסביר. אז זהו, שכן. עיוורים יכולים לבשל. ומבשלים. ובכלל, אנשים עם מוגבלות מעוניינים להשתמש במרחב הציבורי באופן כללי ובמרחב האינטרנטי באופן ספציפי, כמו כל אחד אחר.

השבוע נכנס לתוקף שלב חדש בדרישות הנגישות לאתרי אינטרנט. הנגישות תאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות משירותי האינטרנט כמו כולם, ומי שלא יעמוד בחוק חשוף לתביעות ולקנסות.

הפיתוחים הטכנולוגיים של השנים האחרונות מאפשרים היום לאנשים עם מוגבלות לבצע דברים שבעבר הלא רחוק נחשבו לפנטזיה (חירשים יכולים לשמוע באמצעות שתל שבלול, ועיוורים יכולים לקרוא באמצעות קורא מסך). גם האינטרנט טומן בחובו אפשרויות רבות, כגון צריכת מידע ללא צורך בדיבור או בשמיעה, אפשרות לבצע פעולות דוגמת העברת תשלומים מבלי לצאת מהבית, להזמין תור, לתקשר עם חברים ולהכיר אנשים.

עם זאת, גובר החשש שאנשים עם מוגבלות יישארו בחוץ, ללא גישה לאינטרנט ולאפשרויות האינסופיות שברשת. אם לעיוורים וללקויי ראייה לא תהיה גישה למידע שמופיע באינטרנט (באמצעות הגדלת הטקסט, שינוי העיצוב, שינוי הניגודיות, תיאור המידע המצוי בתמונות, המרת הטקסט לקול או לכתב ברייל) הם יישארו מאחור. כך גם ייוותרו מאחור חירשים וכבדי שמיעה אם לא יהיו כתוביות בסרטונים. אנשים המתקשים להפעיל עכבר יתקשו להשתמש במחשב אם לא יהיה באפשרותם לנווט באמצעות המקלדת, ויש אנשים שזקוקים לכך שהמידע יופיע בצורה פשוטה יותר או לפרק זמן ארוך יותר. באמצעות אתרים נגישים יוכלו אנשים עם מוגבלות לעשות את כל מה שכולנו עושים יום־יום באמצעות האינטרנט - לחפש מידע על זמני שירות, לתכנן נסיעה, להזמין כרטיסים לקולנוע, לחפש עבודה ועוד. הסרת החסמים תאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק התעסוקה, לרכוש השכלה ולהיות שותפים שווי זכויות בפעילויות התרבות והפנאי.

לכן קבע המחוקק כי כמו החובה להנגיש בתי עסק, שירותים הניתנים לציבור ושירותים עירוניים וממשלתיים, קיימת חובה להנגיש את אתרי האינטרנט והיישומים החדשים לטובת כולנו: האנשים עם המוגבלות והחברה הישראלית שמבקשת להיות שוויונית, משלבת ומכבדת יותר.

אגב, את בעלי אתר הבישול, שהתלוננו שעיוורים ממילא אינם מבשלים, הפנינו לתוכנית "מאסטר שף" בארה"ב, שם אישה עיוורת זכתה במקום הראשון.

הכותב הוא נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...