לילד מגיע שני הורים "על מלא"

ילדים, לרוב, מסתגלים לכל. לשני בתים, למשפחה חדשה ולהחלפת ימים. למריבות בין ההורים הם לא מסתגלים לעולם. חזקת הגיל הרך, הקובעת שילד שהוריו נפרדים יהיה עד גיל 6, ובפועל עד גיל 18, בחזקת האם, היא חוק ארכאי, אשר ביטולו במרבית מדינות המערב צימצם משמעותית את ההתדיינויות בבתי המשפט.

מבחינת הילדים, קשר עם שני הוריהם חשוב להתפתחותם האישית, האינטלקטואלית, הרגשית והחברתית. הצעת החוק מעמידה את טובת הילד כ"שיקול ראשון במעלה". ילד זכאי לזכויות מיום היוולדו, ובכללן הזכות לקיים קשר רציף עם זוג הוריו הפרודים. לכן נקודת הפתיחה בנוסח החוק המוצע היא ששני ההורים נשארים הורי הילד – אמא ואבא, ללא כל הגדרה ייחודית או שונה למי מהם.

ברגע שהגדרות ההורים תמיד שוות, חסכנו את אחד המאבקים היותר כואבים, המאבק על החזקה (משמורת) - שליטה בילד, אשר מעצים את מלחמות ההורים על גבו. אנו, כחברה, אמונים ואחראים לגידול דור ההמשך ולדאגה לרווחתו. רווחת הילד – התפתחותו, הישגיו, ביטחונו העצמי והשתלבותו בחברה כבוגר, היא תוצר של קשר אמיץ ושל נוכחות שני ההורים בחייו.

קיימת מציאות עובדתית, עגומה, של חלוקת תפקידים ישנה. אימהות אחראיות לילדים, אבות אחראים לפרנסה. אמנם מציאות זו משתנה לאיטה – נשים רבות אוחזות במשרה, שמחות וגאות על עצמאותן הכלכלית, ויותר ויותר גברים לוקחים חלק משמעותי במטלות הבית, ובייחוד בגידול הילדים. אבל כשבני הזוג נפרדים מתקיים עולם משפחתי חדש, שבו יש לנו הזדמנות פז לסייע, לזרז ולקדם שינוי חברתי לטובת ילדינו והחברה כולה, המאפשר לשני הורי הילד לממש את הורותם מתוך הכרה בכך שעם הפרידה חלוקת התפקידים בין ההורים בהכרח משתנה, והבנה והכרה בחשיבותו של כל אחד מההורים לילד.

הצעת החוק ערה לכך ששני ההורים, ברוב רובם של המקרים, הם הורים נורמטיביים הראויים לגדל את ילדם. לכן חלוקת זמני השהות צריכה להיות שוויונית ככל האפשר. עם זאת, אין כמובן בחוק כל כוונה לקבוע חלוקת זמני שהות שווה כברירת מחדל, שהרי כל תא משפחתי, כל משפחה, כל ילד, הם עולם ומלואו, ויש לבחון את חלוקת הזמנים בהתאם לכישוריהם, ליכולתם, ולנכונותם של שני ההורים, בהתאם למרחק המגורים, לשעות העבודה ולפרמטרים נוספים למימוש זכויות הילד. באין הסכמות בין ההורים כל מקרה ייבחן לגופו, תוך כדי הסתייעות בשורה של קריטריונים המופיעים בלשון החוק.

במסגרת הרפורמה הכוללת בחוק, תתקיים חובה הורית גם על האב, שווה לזו של האם, ויבוטל מאליו גם המצב החברתי הקיים, האבסורדי והפסול, שלפיו בהסכמים רבים נכתב כי האב "רשאי" או "זכאי" לראות את ילדיו. הילד, כל ילד, זקוק לשני הורים אוהבים בחייו.

הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד"