בחברה הישראלית, על כל חלקיה, יש נטייה מוזרה למדי לקדש את אורח החיים האמריקני ולראות רק את הצדדים החיוביים של החיים שם. זוהי אינה נטייה תרבותית גרידא אלא היא מתורגמת לאימוץ צעדי מדיניות ותוכניות פעולה אמריקניות שלחלקן השפעות הרסניות על החברה הישראלית. כזאת היא תוכנית דירוג האשראי (או יותר נכון, דירוג האזרחים הישראלים) הנמצאת כיום בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל. פרטי התוכנית מסובכים, התחום הפיננסי מרתיע, אבל הקווים הכלליים של מה שניצב כיום על סדר היום ניתנים להבנה על ידי כל אחד. למרבה הצער הם מחרידים בחודרניות שלהם וביכולת שלהם להנציח את העוני בישראל ולהעניש את המדורגים בתחתית הסולם. התוכנית שמיובאת מארה"ב, תוך עליית מדרגה והרחבה משמעותית, יוצרת מנגנון של איסוף מודיעין פיננסי על אזרחים, דירוג האזרחים ומסחור המידע. אימוצה מזכיר אימוץ תכניות קודמות שכשלו כאן כמו תוכנית ויסקונסין והתוכנית להפרטת בתי הסוהר. המאגר המוצע גדול בהיקפו ובעומקו מכל מאגר מידע כלכלי אחר שנמצא כיום בידי רשויות המדינה כולל מס הכנסה, ביטוח לאומי ושירות הביטחון הכללי. המאגר יכיל מידע על הקניות והתשלומים שלנו על פיגורים מוצדקים ובלתי מוצדקים בתשלום אגרות, קנסות ודמי פיגורים מגופים כמו חברת חשמל, חברות המים, בנקים וחברות אשראי. מדובר באיסוף פרטים חודרני ופולשני עוד יותר מהמאגר הביומטרי שקומם כל כך הרבה מתנגדים.
לחדירה הזאת לרשות הפרט נוסף מנגנון שאי אפשר לכנות אותו בשם אחר אלא בשם מנגנון של חושך. למה? הנה מספר סיבות ולא כולן. ראשית, המנגנון הזה מאפשר לחברות כלכליות כמו חברת החשמל, חברות המים ואולי גם לחברות כמו חברות הטלפון לאיים על האזרחים בהעברת נתוני חוב למאגר גם כשהחובות הללו שנויים במחלוקת. שנית, המנגנון הזה מבסס ציון מתייג, מעין טלאי על הבגד, שמחלק את החברה הישראלית בצורה היררכית ויוצר מדרג שווא ומלאכותי של אמינות פיננסית. התוצאה של תיוג זה הוא הנצחת אי-השוויון בחברה הישראלית והנפגעים הראשונים ממנו יהיו השבטים החלשים בחברה הישראלית. שלישית, מנגנון הדירוג הזה יוצר מכניזם שבו כדי להיות מדורג גבוה הלווה צריך לקחת הלוואות. במילים אחרות, אמינות האשראי גדלה ככל שלקחת הלוואות ופרעת אותן בזמן. במידה ולא לקחת הלוואות, שעליהן שילמת כמובן ריבית, עשוי דירוג האשראי שלך להיפגע. המשמעות של הסדרים כאלה הוא ניצול האזרח והחלשת נורמות של חסכון. רביעית, דוח דירוג האשראי מוסתר מהאזרח. כך גם הנוסחה של הדירוג. במקום זה מקבל האזרח קובץ נתונים שהקשר בינו לבין דירוג האשראי אינו ברור. חוסר השקיפות של ההסדרים הללו פוגע בזכויות של הלווים ומאפשר את ניפוח עלויות האשראי שלהם. ולסיום, הסדר דירוג האשראי המונח על שולחן הכנסת נותן לגיטימציה לגביית ריבית גבוהה ממי שנמצא במצוקה כלכלית. אנשים לא סתם לא מחזירים חובות. אנשים שאינם מחזירים חובות נמצאים במצוקה כלכלית. אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית זכאים לסיוע. הם זכאים להלוואות ללא ריבית. הם זכאים לחינוך פיננסי. מה שהמדינה נותנת להם כאן היא ריבית גבוהה יותר. על זה נאמר, מתן מכשול בפני עיוור.
יש לשים לב שהסדר המעקב הפיננסי שממוסחר כאן ביוזמת הרגולטורים הישראלים, לא רק שמבטל את ההסדרים הקיימים כיום ויוצר במקומם הסדרים רחבים הרבה יותר, הוא אף משקף העמקה והפרזה של ההסדרים הנהוגים בארצות הברית. גם כיום אוספות רשויות המדינה נתונים על בעלי חוב למיניהם. אבל בניגוד למצב הקיים כיום שבו קיימות מספר מערכות רישום המדווחות בעיקר על בעלי חוב שלא פרעו חובותיהם (או לדוגמא, מספר צ'קים שלהם חזר), בהסדר החדש המדינה מנסה לאחד את כל המאגרים למאגר מרכזי ויחידה מכיל מידע רחב ופולשני על כל האזרחים. בשונה מארצות הברית בה נאסף המידע הפיננסי על ידי חברות פרטיות ובאחריותן, כאן יוצרת המדינה מאגר לאומי מונופוליסטי עם מידע רחב ומקיף שאותו היא מעמידה לרשות חברות אשראי דרך חברות שסוחרות במידע. בניגוד למצב בארצות הברית בה המדינה רואה את תפקידה לצמצם את השימוש לרעה במידע פיננסי על אזרחים ובה הוקמה רשות צרכנית מיוחדת להגנת הצרכן בתחום הפיננסי, כאן המדינה יוצרת את ההסדר הזה. כל זה נשמע יותר כמו ביעותי לילה, יותר מאשר חלום של אמריקניזציה.
הכותב הינו ראש ביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
