"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מצוקת נוער: לזהות, לסייע, ללוות

מצוקת נוער: לזהות, לסייע, ללוות

גולן ג'ורנו
, עודכן

התאבדות אפשר להגדיר כמעשה הנעשה במכוון ובמודע, שמטרתו היא לגרום למוות עצמי של האדם, וזאת מתוך תפיסה שזהו הפתרון המוצלח ביותר עבור המצב שבו הוא נמצא. אבל יש גם פתרונות אחרים, גם למצבים המייאשים ביותר.

בעקבות התאבדותה הטרגית של בת ה־13 שלשום, עלה לסדר היום שוב נושא מצוקת בני הנוער. כ־21 אחוזים מבני הנוער דיווחו במחצית הראשונה של 2015 על הופעתן של משאלות/מחשבות אובדניות, או על כוונות כאלה, כאשר ברקע עולים ביטויי דיכאון וחרדה מוקצנים וקושי בגיוס כוחות אגו להתמודדות בריאה עם משימות גיל ההתבגרות ואחרות (גדילה והתפתחות פיזית, דימוי גוף, אובדן של אובייקט מופנם, ספרציה - אינדיבידואציה, קושי/הפרעה בזהות ועוד).

החשיבה הלוגית המופשטת, שמאפיינת את ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל ההתבגרות, מקבלת ביטוי שיש בו משיכה של המתבגר לעיסוק במושגים ובנושאים מופשטים כגון זמן, חלל, חיים ומוות בצורה המערבת רמות קונקרטיות ומופשטות. כמו כן, מתפתחת היכולת להתבטא בכתב ולתאר את סערת הנפש ביומן אישי/ביומן רשת/בפוסט ברשתות החברתיות/בווטסאפ.

גיל ההתבגרות מזמן עיסוק מוגבר בשאלה - להיות או לא להיות? אריקסון, שדיבר על השגת זהות כמשימה העיקרית בגיל הזה, מתאר התאבדות ככישלון בגיבוש הזהות החיובית ויצירת זהות שלילית. גורמים פסיכולוגיים נוספים שיכולים לתרום למעשה האובדני הם דחייה, האשמה עצמית ודיכאון, נטייה מוגברת לחוסר זהירות, לאימפולסיביות ולתוקפנות בהתנהגות, פגיעות גבוהה לאובדן של מישהו קרוב ולפגיעה שקשורה לערך ולזהות העצמית.

אצל המתבגר החווה סער ולחץ (כרבע מהמתבגרים) יכולה לעלות התחושה שהזמן אינו מביא שינוי, שההווה נמשך אל העתיד ללא שינוי. אחד הדימויים שעולים בהקשר זה היא ספינה המיטלטלת אנה ואנה בין הגלים כשהיא בסכנת התנפצות, ללא רב חובל על ההגאים.

על הרצף שבין ביטוי/משאלה אובדנית להתאבדות יש להתייחס למרכיב הקונקרטיות - העיתוי, התכנון, הפעולות המוקדמות (כתיבת מכתב, השלה ומסירה של דברים חשובים, שמיטת חובות), הכלי, אם היה ניסיון אובדני בעבר (המנבא הגבוה ביותר), אם היתה פנייה לעזרה, ואם יש מקורות תמיכה בסביבה ושומרי סף.

מול כל אלה נידרש להושיט יד לעזרה. נעניק תחושה שהמתבגר אינו לבד בחוויה הזו, נחזק את בחירתו לשתף ונחמיא לה, נצביע על כוחות שיש בו וננסה לבחון עימו אירוע עתידני אופטימי. נקשיב למרכיב הרגשי של המילים הנאמרות/הכתובות על ידיו, ננסה לשדר שאנו עדים לדבריו ושיש ביכולתנו לשהות עימו בנואשותו ולשמוע את דבריו הקשים. ננסה לעורר מחשבות שניות סביב ההטיה הקשורה במוות, נאוורר ונרגיע וננסה לנרמל את מה שהוא עובר ולחזק את הקשר לרצף הזמן. לכל שלב ברצף הזה יש המשימה הרלוונטית לו עם תו מחיר. ומובן שאחרי ההתמודדות מגיעות רגיעה ורווחה, התקדמות והתפתחות. על סף התהום עוד אפשר לעצור.

הכותב הוא פסיכותרפיסט, מנהל Y elem, מערך הייעוץ והתמיכה הנפשית לנוער ולצעירים בסיכון, עמותת עלםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...