"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מסיבת חנוכה: יותר מ"אור וחושך"

מסיבת חנוכה: יותר מ"אור וחושך"

דר דן שגיב
, עודכן

חג החנוכה כבר כאן, ואני שוב שואל את עצמי איך עומדת להיראות השנה המסיבה בגן הילדים של בני. לאורך שעת המסיבה בשנה שעברה נכבו ונדלקו אורות הניאון פעמים רבות, מיני אורות סגולים קישטו את הגן, אביזרים חולקו ונאספו, ושירים רבים מספור (שכלל לא הכרתי) הושרו על ידי הילדים והצוות. בתום המסיבה, כששבנו הביתה, נשכחו רוב השירים. נותרנו עם החוויה הראוותנית, אך עם מעט מאוד מאווירת החג המסורתית.

מתברר שמסיבה זו אינה יוצאת דופן והיא חלק מתופעה נפוצה ברחבי הארץ. מסיבת החנוכה בגנים הונהגה כבר לפני שנים רבות, ומטרתה המוצהרת היתה (ועודנה) לחגוג את החג בהיבט בין־דורי. אבל מסיבה זו, כאמור, כבר הפכה מזמן למשהו אחר לחלוטין. לפי מחקרים שנעשו על ידי מעין אמיר וציפי כהנוביץ, עולה תמונה עגומה ביחס לדלילות החומר המוסיקלי, השפתי והמסורתי שבמסיבות החנוכה בגנים. השירים המוכרים מוחלפים בשירי מדף המולחנים בכל שנה על ידי יוצרים עלומי שם, והמסיבות עצמן הופכות למופע מרהיב להורים שאליו הילדים מתכוננים זמן רב מראש. מובן שלא זו המציאות בכל הגנים, אך עדיין אפשר לדבר על כך כתופעה רווחת.

המצב הנוכחי מעורר פעמים רבות תחושה של סלידה עמוקה ביחס לניסיון לשמר את אווירת החג המסורתית. שירים שנוצרו בימי הקמת המדינה, לצד שירים מוקדמים יותר, היו חלק מהניסיון ליצור תרבות ישראלית יש מאין בעבור ילדי הגנים והוריהם. על כן, השירים הללו לא עומדים רק בפני עצמם, אלא הם מייצגים במהותם את שורשי התרבות הישראלית. נכונה העובדה ששירים אלה נוצרו בתקופה אחרת ובהחלט יש מקום להתפתחות תרבותית ולנקודות מבט חדשות על החג והישראליות. עם זאת, כשהשירים המסורתיים נדחקים הצידה עם המנהגים המוכרים, ואת מקומם תופסים שירים בני חלוף נטולי שורש ומסיבות חג מוחצנות, עלינו לשאול את עצמנו לאן פנינו מועדות, ומהי תפקידה של מערכת החינוך עת נחגגים החגים השונים.

כשאנו חוגגים את חג החנוכה אנו מעבירים לדור הבא מסר רחב היקף הקשור למקום, לזמן, להמשכיות, להיבט בין־דורי, לסיפור היסטורי ולנסיבות המיוחדות שבגינן החג הזה בכלל נחגג. כשרבים מאיתנו כלל לא זוכרים את הסיפור ההיסטורי, ולאט לאט מוותרים גם על האיכויות הרבות הגלומות בשירי המסורת ושאר פרקטיקות הזיכרון, אנו מעבירים לילדינו מסר רפוי ביחס לחשיבותה של תרבות בכלל. אם במסיבת החנוכה בגנים רבים העיסוק בסיפור החג מסתכם פעמים רבות בחוויית גבורה אור־קולית, שבה מודגשים אפקטים של אור וחושך בצורה כמעט פגנית - עולה השאלה העקרונית מהי ההצדקה לחוג את חג החנוכה במתכונתו זו.

אכן, רובנו לא מוותרים על ריטואל הדלקת הנרות ואכילת הסופגניות, אך נדמה שדרך העמקה והענקת משמעות רחבת היקף לחג הלכה והידלדלה עם השנים, ועתה נותרנו בעיקר עם עצם החגיגה, ולא עם משמעותה. הפקות הענק והפסטיבלים שאליהם נוהרים הורים רבים עם ילדיהם בחג החנוכה הפכו למסורת כה חזקה ואיתנה בחג הזה, שאני תקווה שלא זו תחליף את מסורת שירי החג ומנהגיו.

הכותב הוא ראש החוג לתואר ראשון בחינוך מוסיקלי - מכללת לוינסקי לחינוך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...