"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
טכנולוגיה לא תחליף עבודה סוציאלית

טכנולוגיה לא תחליף עבודה סוציאלית

פרופסור מימי אייזנשטדט
, עודכן

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מכון טאוב שגילה כי עבודה סוציאלית הוא אחד מהמקצועות הנמצאים בסיכון נמוך להיעלם, היות והתפקיד של עובדים/ות סוציאליים/ות איננו יכול להיות מוחלף באמצעות הטכנולוגיה החדשה. זהו איננו ממצא מפתיע שהרי עבודה סוציאלית עוזרת לבני אדם להתמודד עם קשיים אישים, נפשיים, כלכליים, הדרה חברתית והשלכותיה, תוך סיוע בקידום איכות ורווחת חיים. זו עבודה הדורשת תכונות אנושיות כמו יכולת לאמפתיה, יצירתיות וגמישות מחשבה, תכונות שלא ניתן להחליפן בטכנולוגיה ולו המתקדמת ביותר. מקצוע העבודה הסוציאלית, מושתת על ערכים של אכפתיות לרווחת האדם, לצדק חברתי לאדם הבודד כמו גם לאוכלוסיות רחבות.

קחו למשל, עובד/ת סוציאלי/ת שאליו/יה פונה אדם שפוטר מעבודתו. עליו/ה לפעול בכמה מישורים בו זמנית: לסייע במציאת עבודה ולסייע במיצוי זכויות. עליו להתחבר לחוויה האישית אותה חווה אותו אדם בקשר לפיטורים, כגון בירידה בדימוי עצמי, להתייחס למתחים אפשריים ביחסים בין אישיים במשפחה, לסנגר עבור הקבוצה של אנשים שמוצאים עצמם במצב דומה, תוך כדי הפניית תשומת לב לנסיבות החברתיות שגורמות לאבטלה ולאי הצדק שהביא לכך. מי מאתנו היה רוצה שטכנולוגיה ולו החדשה ביותר תספק לו את המענה לצרכים אלה? האם זה אפשרי?

על מנת לסייע לאדם ולהבין אותו, העובד הסוציאלי נזקק לאינטליגנציה רגשית שאותה הוא מפתח תוך כדי למידת המקצוע לצד רכישת המיומנויות הנרכשות תוך כדי תהליך הלמידה וההתנסות. עבודה סוציאלית מתבססת על היכולת להביא לכך שאנשים יתנו בעובד הסוציאלי אמון, יבטאו את המצוקות, רגשות והצרכים שלהם ברמות השונות של חייהם וכך העובד הסוציאלי יוכל להתגייס יחד אתם לפעול למען שיפור במערכות חייהם והסובבים אותם.

עבודה סוציאלית מתבססת על רגישות לעוול, מעורבות וקשר בין אישי מטיב. לדברים אלה אין תחליף בשום טכנולוגיה ולו החדשנית ביותר. טכנולוגיה חדשנית נכנסת היום יותר ויותר לשדה העבודה סוציאלית בדברים כגון מחשוב מידע, שימוש בערוצי קשר חדישים בין עובדים סוציאליים ולקוחות, פעילות של קבוצות תמיכה ויצירה ושימוש במאגרי ידע לגבי זכויות ודרכי התערבות, המאפשרים שיתוף ציבור הלקוחות ברמות שונות.

שיטות אלה הן חשובות ואכן הן מסייעות ומהוות מעטפת משלימה ותומכת, אך אינן מהוות את ליבת המקצוע ואינן מחליפות את הקשר האישי, המקצועי ההכרחי.

בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית קשוב לאתגרים שיוצבו בפני המקצוע בעתיד על ידי שימוש בטכנולוגיות ודרכי התערבויות חדשים המתאפשרים באמצעותן ומתייחס גם ליתרונות ובאוצה מידה לקשיים ודילמות מעשיות, חברתיות ואתיות הבאות עם כניסת טכנולוגיה חדשה, תוך דאגה למרכזיותו של העובד הסוציאלי הקשוב.

הרצון לעזור ולעבוד באופן ישיר עם בני אדם, לגרום לשינוי חברתי ולהביא להשפעה חברתית, הם הגורמים המושכים סטודנטים ללמוד ולעסוק במקצוע זה, מקצוע שימשיך להתקיים בעתיד, וימשיך לרתום את העובדים הסוציאליים לשיפור רווחתם של בני האדם.

הכותבת היא דיקנית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופסור מימי אייזנשטדט

דיקנית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית

Load more...