"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"מגה": העיקר המחיר, לא המותגים

"מגה": העיקר המחיר, לא המותגים

סיגל מאור
, עודכן

בשנת 2005 קרסה רשת קלאבמרקט וזיעזעה את ענף רשתות המזון בישראל. עשור מאוחר יותר - אנחנו עדים להתמוטטות רשת שיווק מזון נוספת, והפעם זאת מגה, הוותיקה ברשתות המזון.

כמעט אירוני לחשוב שמגה, שהתחילה את דרכה בתפיסה אידיאולוגית של קואופרטיב - כוח קנייה של חברים על מנת לרכוש מוצרים בסיטונאות מהספקים ולמוכרם לחברים בו במחיר נמוך - מסיימת את דרכה כקורבן, שלא השכיל לראות את רוח הצרכן שעבר לקנות ברשתות דיסקאונט.

בשנים האחרונות סובל ענף המזון בישראל מירידה במכירות (ירידה של 1.5-2 אחוזים בשנה), על רקע תהליכים מקרו־כלכליים שצימצמו את ההכנסה הפנויה שנותרה בידי הצרכנים. כמו כן, הירידה במכירות היא תוצאה של המחאה החברתית, שהביאה לעלייה במודעות הצרכנית.

תהליכים אלו הובילו לירידת מחירים מצד הרשתות (העמקת מבצעי הוזלות) ולמעבר למותגים זולים יותר, של יצרנים קטנים ושל המותגים הפרטיים שפותחו על ידי הרשתות. למעשה, מאז המחאה החברתית החל תהליך של מעבר צרכנים לרשתות דיסקאונט, בעוד הרשת הוותיקה - מגה קמעונאות (לשעבר הריבוע הכחול) - התקשתה להסתגל למציאות.

במבט לאחור, קריסת קלאבמרקט סימנה גם את קריסתה של מגה קמעונאות, שכן מאז שנת השיא של הרשת, 2004, היתה החברה עסוקה בעיקר בזגזוגי אסטרטגיה, ולא הטמיעה את המהלכים המתבקשים מול הצרכנים.

הטעות הבולטת ביותר של מגה היתה בכך שהיתה האחרונה להבין כי שוק המזון נע סביב גורם אחד - המחיר. כשגילתה זאת, כבר היה מאוחר מדי. שינויי המיתוג התכופים - כמו הניסיון ליצור בידול בין "מגה בעיר" לבין "מגה", שהיתה אמורה להיות זולה יותר - התבררו כלא מוצלחים. כך גם המעבר ל"מגה בול" ול"You" - שהיו בגדר "יותר מדי" לצרכן הפרטי, שהתקשה לשייך את כל המותגים לאותה הרשת.

מגה קמעונאות גרמה לעצמה גם נזק מגזרי - הקבוצה רכשה את רשת המרכולים העירונית am:pm, שסניפיה פתוחים בשבת. המהלך הוביל לחרם מצד המגזר החרדי על רשתות הקבוצה ולהפסד כספי רב. כמו כן, היא נכנסה כשותפה לעדן טבע מרקט והאיצה הקמת סניפים - מהלך שלא תאם את הלך הרוח בשוק שחיפש מותגים זולים, ולא אורגניים ויקרים יותר.

כמעט נוסטלגי לחשוב היום על הקרב שניטש עד לא מזמן בין מגה לשופרסל. שתי הרשתות התחרו ראש בראש עם סניפי הדיסקאונט מגה בול ושופרסל דיל. כל צד ניסה להציג את סל הקניות הזול ביותר ודאג להשמיץ את המתחרה. בסופו של דבר, הקמפיין האגרסיבי גרר בעיקר חוסר אמון מצד הצרכנים, וחוסר הוודאות סביב השאלה "היכן יותר זול?" - רק גבר.

הכותבת היא משנה למנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...